שביעי

07.11.25 | חשוון תשפ"ו ט"ז ב | 659 גיליון | 28 צילום: יוסי נחשון בוסקילה כלוחם גבעתי, ובצעירותו כבחור ישיבה והוא בהחלט היה עוזר לי ב יטואציות מ וימות". ואיכ היו התגובות?  "לא הופתעתי כשאיש לא קל אותי באבנימ, אבל לכמויות האהבה והערכה שקיבלתי שמ בהחלט לא ציפיתי. עשרות מפגינימ ניגשו אליי, דיברו, נתנו ממתקימ וגרמו לי להר גיש בנוח. אני זוכר ירושלמי מבוגר שקרא לי במיוחד בשביל לברכ אותי 'כי מלאכיו' בהתרגשות". את הפ נתר מהתמונה המפור מת מכיר בו קילה כבר תקופה ארוכה. "אני עוצר שמ תמיד כשאני חוזר מתקופות לחימה ממושכות, פורק קצת על הקלידימ ונותנ מנוחה לנפש. מוזיקה בשבילי היא דרכ חיימ, ודרכ נהדרת לאחד אנשימ מקצוות שונימ. "כשעברתי שמ ועוד לא ניגנתי - כבר התרחש 'זיצ' של ממש ליד הפ נתר, עמ ניגונימ שהחזירו אותי לתקופת הישיבה. לרגע חזרתי להיות הישיבישער שמחפש דבקות והתעלות, ומוצא אותה במוזיקה. כשהנגנ התורנ הלכ, החלפתי בנונשלנטיות את מקו מו והתגובות היו משמחות. הדי וננ ברור גמ לי. הפ נתר מכו ה ב טיק רימ של הנופלימ, בהמ חברימ קרובימ שלי, אבל זה היופי בעמ שלנו, שיודע להכיל מורכבות". "שונא להיתפס להגדרות" למרות הכול, היה גמ רגע אחד פחות נעימ. "לקראת ופ ההפגנה, ממש כשבאתי ללכת, אדמ אחד החל לצעוק עליי שאני רשע ופושע, מה שיצר מהומה קטנה בקהל. היו חרדימ שהגנו עליי בגופמ ומנעו ממנו להגיע אליי, וטרחו להבהיר לי שהוא ושכ מותו בדעת יחיד לא מייצגת. זה לא מנע ממנו להצליח לירוק לי בפרצופ, אבל לא התרגשתי". מה עשית? איכ הגבת?  "פשוט הלכתי משמ. חיכיתי בתחנה המרכזית עד יעבור זעמ, ואז המשכתי בדרכי. אני שמח שהייתי שמ, וגאה להיות חלק מהעמ הזה". ומה עמ שידוכימ? קצת יותר  קשה למצוא עמ מדימ? "מבחינת שידוכימ חרדיימ זה מנ ה תמ מקשה. האידיאל הוא בחור שהולכ יותר ב'תלמ'. זו ה יבה שאני חושב שא תדר יותר באורח חיימ דתי לאומי. אבל אני שונא להיתפ להגדרות שמכני ות את עבודת ה' • לקופ אות". ענו למ קנה ששנינו ה כמנו עליה - האתגר האמיתי שבפניו עומד העמ שלנו כרגע הוא אתגר השלומ. אינ שלומ בעמ, וזו בעיה בלי קשר לגיו או לעמדה פוליטית. אמ תהיה לנו אהבת ישראל אמיתית, ללא ייגימ ומגזרימ, נראה את הצדדימ הטו בימ והיפימ שבעמ שלנו, ורק אז נוכל לפתור את המחלו קות וליישב את ההדורימ. עמ המ ר הזה הגעתי לשמ". ובכל זאת, לא חששת להגיע  לשמ על מדימ? "לא. המ אחימ שלי, ואני לא צריכ לחשוש מהמ. אחימ מח בקימ, גמ אמ לא מ כימימ. באתי להיות איתמ ולא נגדמ, והרשיתי לעצמי לבוא עמ ראש מורמ וביטחונ עצמי. שומ יבה בעולמ לא תמנע מחייל צה"ל להת בייש במדימ שלו, בבירת מדינתו. מעולמ לא הוצאתי פטור מדימ, על אפ שיכולתי הם אחים שלי, ואני לא צריך לחשוש מהם. אחים מחבקים, גם אם לא מסכימים. באתי להיות איתם ולא נגדם. שום סיבה בעולם לא תמנע מחייל צה"ל להתבייש במדים שלו בירושלים והתחלתי את ההכשרה בפלוגת תומר, הפלוגה החרדית בגבעתי". "לא הוצאתי פטור מדים" בתור נער, בו קילה מצא עצמו לא פעמ בהפגנות נגד הגיו )"בעיקר כצופה מהצד, ובה כמה שבשתיקה"( ובשבוע שעבר החליט להגיע להפג נה מפוזיציה שונה לחלוטינ. "החלטתי לבוא מתוכ רצונ ליצור שיח של אח דות. דווקא בלב הפילוג, להרגיש את השטח מבפנימ, ולא להיקלע לוויכוחימ או עימותימ. באתי ל פר על השירות הצבאי, הלחימה הארוכה בעזה, ובעי קר לפגוש חברימ וליצור שיח. "בדרכ לשמ הייתה לי שיחה מר תקת עמ יהודי חרדי, שב ופה הג