שביעי

27 | 14.11.25 | כ"ג בחשוון תשפ"ו | 660 גיליון זיהומימ. כבר נתקלנו בעבר בחללימ שמתו מזיהומימ כאלה ואחרימ, ואנ חנו לא רוצימ חלילה להכני לנתרמ רקמה שעלולה ל כנ אותו". ההתמודדות עמ חללימ משדה הקרב הייתה קשה במיוחד עבור המ תאמות. "הבעיה הייתה לקבל אותמ בשקיות שחורות. אפ פעמ לא קיבלנו תורמ בתוכ שק", מ פרת אשכנזי. "גמ המראות של אותמ חללימ לא היו פשוטימ בכלל. בדרכ כלל נפטר מגיע בצורה שלמה, וגמ אמ יש קטיעות - אז הנ חבושות בצורה א תטית. חללימ משדה הקרב לא תמיד מגיעימ של מימ, וזה מעורר לא מעט טראומות. יש מתאמות עמ ילדימ בצבא. היה להנ קשה לראות מישהו בגיל של הילד שלהנ במצב הזה". בהתב על לימודי הדוקטורט שלה בנושא ה תגלות לאובדנ, והנחיית קבוצות תמיכה למשפחות שכולות, יזמה אשכנזי דנת חו נ ייעודית. "בתחילת המלחמה היו שבעה בתי חולימ מרכזיימ שקיבלו את החללימ. הזמנו את המתאמות שלהמ לארוחת בוקר ביחד עמ ה דנה, וקיבלתי פיד בקימ שזה עזר להנ להתמודד". "לא רוצים שיגידו תודה" אחד ה יפורימ המרגשימ במיוחד הוא של משפחת דיטש. ר "מ )מיל'( , עזב טיול 34 יונתנ דוד דיטש ז"ל, בנ משפחתי בחו"ל כדי להצטרפ לחבריו , ונפל בקרב בחאנ יונ , 6623 בגדוד חודשיימ לאחר תחילת המלחמה. "המשפט הקבוע של יונתנ היה 'יהיה פ דר', ככה, עמ פ'", מ פר אביו, לני דיטש. "הוא היה אומר לנו שלא מ פיק לומר את זה, אלא צריכ להו יפ מעשה כדי שזה יקרה. ד"ר תמר אשכנזי )באמצע( עם עובדי מערך ההשתלות הלאומי הוריו של יונתן דיטש ז"ל עם ד"ר אשכנזי תמיד, כשהיו מבקשימ ממנו משהו, הוא היה אומר כנ, ורק אחר ככ היה חושב איכ פותרימ את הבעיה. הדבר בא לידי ביטוי גמ כשאשתו חלתה ב רטנ אלימ, חודשיימ לפני החתונה המתוכננת. יונתנ לא חשב פעמיימ, ובתוכ שבועיימ הרמנו חתונה. "הוא נהרג ביומ חמישי, והיינו צריכימ לעשות את ההלוויה ביומ , כדי לה פיק לק 11:00 שישי עד בור אותו לפני שבת. אני חולה כליות כרוני, ופתאומ אשתו אמרה לנו: 'רגע, מה עמ הכליות של יונתנ? אולי אפשר לתרומ אותנ עבורכ?'. קארנ פתאומ נזכרה שהוא חתמ על כרטי אדי, וביקשנו מהצבא לעצור את כל תהליכ ההל וויה. אני חושב שהמשא לה האחרונה של יונתנ הייתה תרומת איברימ". קארנ, אמו של יונתנ, נזכרת: "בהתחלה חשבנו שאולי זה כבר מאוחר מדי, כיוונ שעברו הרבה שעות מאז שהוא נהרג. קצינת הנפגעימ ראתה בכל זאת שזה חשוב לנו, אז היא עשתה בירור, אמרה שככל הנ ראה זה אפשרי והציעה שנעביר אותו לאיכילוב לבדיקה". לני: "במקביל, הודיעו לנו שלא י פיקו להכינ אותו להלוויה ביומ שישי, וזה פתר לנו פקות הלכתיימ. ככ גמ ידענו שהמשפחה מחו"ל ת פיק להגיע". ב ופו של דבר, בשל הזמנ הרב שעות - תרו 12 - שחלפ מאז מותו מת הכליות לא התאפשרה. "אנחנו יודעימ שלקחו ממנו קרניות ועור, שאותו יתרמו לחיילימ שעורמ נפגע ברמה קשה מאוד". פגשתמ את הנתרמימ?  "לא, אנחנו לא רוצימ להרגיש שאנחנו תורמימ כדי שיגידו לנו תודה רבה. אני לא רוצה שבנ אדמ ירגיש שהוא מחויב או משהו כזה. הוא קיבל • מתנה, וזה מה שחשוב". אני חושב שהמשאלה האחרונה של יונתן הייתה תרומת איברים. לקחו ממנו קרניות ועור, שאותו יתרמו לחיילים שעורם נפגע ברמה קשה