שביעי

28.11.25 | ח' בכסלו תשפ"ו | 662 גיליון | 32 איפה הם, העסקנים ההם? הציונות הדתית הייתה מפור מת בעבר בע קנימ עמ השפמ, אכ התקופות השתנו, והיומ כמעט כבר אינ לה כאלה. חלק גדול מהציבור התברגנ, והע קנות המקומית ב ני פימ הפוליטיימ הולכת ונעלמת. בעומק, ה יבה המר כזית היא כי למגזר ה רוג יש טוהר מידות והוא נקי יח ית ממניפולציות, משחקי כוח, אגו וכ בוד. ציבור שעובד קשה לפרנ תו, משרת בלי ופ במילואימ, ערכי, וישר אידיאלי טי שאומר: לא אלכלכ את נשמתי בשביל קידומ אינטר ימ. בכלל, דאגה מגזרית היא גנאי במחוזותינו. אנחנו ע וקימ ב"עמ ישראל". ע קונה היא מילה מקבילה לשחי תות, פרוטקציות ונ פוטיזמ. היא נתפ ת כתחמנות שלילית, ללכת מראש לדברימ מעוותימ, קצת כמו היח לכ פ. צריכ, אבל זה הכרח מגונה. למה אנחנו צריכימ לערבב את עצמנו בתוכ מהלכ כזה? עדיפ שלא יהיו תקציבימ מאשר שיגיעו דרכ מאבקימ ולכלוכ ידיימ. גמ בזווית האישית: למה שמישהו ילכ לעבודה קשה ואפורה שאינה מת גמלת - לא כלכלית ובוודאי לא צי בורית – בעולמ שאינו מ פיק מוקיר ומעריכ ע קנימ טובימ? ע קנימ רבימ שהכרתי עברו למגזר הפרטי ומתפרנ ימ בו בכבוד. ההפ ד כולו שלנו. אלא שע קנות ושתדלנות בעולמ המעשה יכולות לקדמ דברימ חשובימ, כולל הגעה למוקדי כוח, ומאפשרות מינויימ חשובימ. אשרינו שיש בציבור שלנו עשרות גרעינימ תורניימ, אכ כדי שהמ יתפקדו היטב, צריכ ע קנימ שידאגו לתקציבימ הנכונימ ממשרדי הממשלה. "כשחילקו לחמ בשנות הצנע, מי שלא נתנ מרפקימ היה אדמ יותר טוב ויותר גדול, אבל מת מרעב", טענ בפניי חבר מגרעינ תורני. בכמה גרעינימ תורניימ שוקלימ בי מימ אלו האמ להריצ את ראש הגרעינ לתפקיד רב העיר. מי שלא ילכלכ ידיימ - קרי, יעשה שתדלנות יומיומית אצל ראש העיר, חברי המועצה ונציגי הצי בור - יכול לוותר מראש על ההרפתקה. בואו נשימ את הד ברימ על השולחנ: הרב אריה שטרנ לא היה זוכה להיבחר לרב העיר ירושלימ אלמלא היה ביבו ע קנימ כמו אבינועמ קוטשר שעב דו לילות כימימ עבורו. נקודה, ופ. לא מדובר במקרה חד פעמי. רק בשנה האחרונה ראינו כיצד בבחירות לרבנות הרא שית, למועצת הרב נות, לבית הדינ הרבני האזורי ולבית הדינ הגדול - כולמ נבחרו בזכות תורתמ ופועלמ, אכ לצד זאת ביב כל אחד מהמנצחימ פעלה כוורת שעבדה קשה עבור היישומ המעשי. כדי להפיק אירועימ כמו הדלקת הציונות הדתית במירונ, הקבלת פני רבו לרבני הציונות הדתית, הק פות שניות, יומ ירוש לימ ואירועי הלל בחול המועד - דרוש עמל של אנשי מעשה שיעבדו קשה על ההפקה, השגת תקציבימ, הבאת הרב נימ, איזונ בינ הצרכימ והתחדשות כל העת. הציונות הדתית היא חברה יותר דמוק רטית ופחות קהילתית פנימית, ולכנ מר בית הע קנימ בה שייכימ לישיבה, יישוב או עמותה, ומקיפימ את ה"קודקודימ" של אותו המקומ. יש חשש מוצדק שע קנ יכול להחליט ולא רק לקדמ מדיניות, ולכנ צריכ כל העת לבחונ את הדברימ. עמ ישראל זקוק ליותר אנשי מעשה טובימ, שלא מפחדימ להיכנ גמ לבוצ הארצי או המקומי. גמ דוד המלכ היה צריכ להתע ק עמ כל תככי המלכות של עמ ישראל. אפשר לעשות ע קונה גמ • בלי שחיתות ובעיות של טוהר מידות. עסקנות היא לכאורה מילת גנאי, אך בעולם המעשה היא יכולה לקדם דברים חשובים, כולל הגעה למוקדי כוח ולמינויים חשובים דביר עמר מעבר לסטנדר אבינועם קוטשר )מימין(. הוביל את בחירת הרב אריה שטרן )משמאל( לרבה של ירושלים dvir794@gmail.com