שביעי

28.11.25 | ח' בכסלו תשפ"ו | 662 גיליון | 34 את אחי אנוכי מבקשת גר עמ אחי הקטן משפחתו בניו יורק כבר הרבה מאוד שנימ, והוא, איכ לומר, לא בדיוק מחובר למה שקורה כאנ. מאז ה יפור עמ הרפורמה המשפטית, ובהמשכ עמ המלחמה, המ מתבצרימ במקוממ ולא רוצימ לבקר בארצ. אפשר להגיד שד עותיו הפוכות משלי, והוא מחובר מאוד לת רבות הפרוגר ומזדהה עמ ראש עירו הנבחר זוהרנ ממדאני. בשנ תיימ האחרונות בקושי דיברנו, והשיחות שהיו התנהלו ביב ענייני המשפחה. לאחרונה שמתי לב שכבר כמה חודשימ לא דיברנו; כמאמר המשורר "רחוק מהעינ, רחוק מהלב, שכחת אותי וזה כואב". הצלחתי לחיות עמ הכאב הזה, מתרגלימ להכל, והרגשתי שאולי זה אבוד, שהתרחקנו מדי. לפני כמה ימימ פג שתי חברה ש יפרה שהיא לא בקשר עמ אחותה כבר הרבה זמנ. נזפתי בה ש"יומ שעובר אינו חוזר" והפצרתי בה לעשות הכל כדי להתגבר על הכע ול חזור להיות בקשר. אחר ככ חשבתי שזה נחמד שאני מטיפה לה, אבל מה איתי? נאה דורשת, נאה מקיימת? הרי לא בי קשו ממני לפתוח בית יהודי בדלהי או להיות שליחת חב"ד ב ביונ כדי לקרב רחוקימ. את אחי אנוכי מבקשת, בשר מבשרי. איכ אני יכולה להמשיכ לחיות בצל הנתק? יצרתי קשר. לקח לנו שבוע למצוא זמנ לדבר )מניעות, אתמ יודעימ( וכשזה ופ ופ קרה, שאלתי אותו למה אנחנו לא מדברימ. "תמיד נראה לי שאת נורא ע וקה, ואני לא רוצה להטריד אותכ", הוא ענה, ואמרתי אה, חשבתי שזה בגלל שאני דו ית... האמירה הזאת פתחה שק של שר צימ: אח שלי טענ שאנחנו אוחזימ בשני קצוות של קאלת הדעות, אז הקשר יכול להתב רק על העבר. לא נעימ לו ל פר לי דברימ מחייו, כי אני אוחזת בדעות לא הומניטריות מבחי נתו. הקשבתי, התפו צצתי מבפנימ, נעלבתי, אבל הזכרתי לעצמי את המטרה. אמרתי לו שזה ממש לא משנה למי הצבענו בבחירות, או מה אני חושבת על מצעד הגאווה. מה שח שוב הוא ששנינו לא רואימ את החיימ שלנו שלמימ ללא הקשר בינינו. נכונ, זה דורש קצת זהירות וללכת על ביצימ, אבל זה אפשרי, כי מתחת לכל השכבות אנחנו מחוברימ בעבו תות של אהבה - על אפ ולמרות ובגלל. השיחה הזאת גרמה לי לחשוב על עוד חברת ילדות אהובה, שהקשר שלי איתה מקרטע בגלל פערימ בדעות ובאמונות. נכונ שחברה זה לא אח, אבל הרגשתי שה' מבקש ממני לעשות השתד לות ולקרב את הק רובימ. כי אמ אנחנו, שאוהבימ, באמת לא יכולימ להיות בקשר בגלל דברימ חיצוניימ שאינמ קשורימ בשו רש )כמו שזלדה אומ רת: "לראות את עצמו בעיני השכנימ, ולא בעיני האינ ופ"(, אז איכ תהיה תקווה בעמ שלנו לחיבור אמיתי? כתבתי לה שאני אוהבת אותה, שהיא חשובה לי ושאני רוצה אותה בחיימ שלי, על אפ רעשי הרקע. היא מיד הגיבה בלב פתוח. ליבנּו את הד ברימ, ולמדתי שוב שהאהבה מנצחת, וזו האמת הכי משמעותית וחשובה. כי איכ אומרימ בבנק ובביטוח לאומי? רק ביחד ננצח )והמ באמת תמיד מנצחימ, • אז שקופ שכדאי ללמוד מהמ(. חברה סיפרה שהיא לא בקשר עם אחותה, ונזפתי בה ש"יום שעובר אינו חוזר". נחמד שאני מטיפה לה, אבל מה איתי? איך אני יכולה להמשיך לחיות בצל הנתק מאחי? אז התקשרתי אליו sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת