שביעי

05.12.25 | ט"ו בכסלו תשפ"ו | 663 גיליון | 32 ארוץ אלייך הב שמעתי את נות מדברות, ושואלות אחת את השנייה: אמ היית יכולה לעבור על אי ור מהתורה בלי רגשות אשמה, מה הוא היה? אחת ענתה כש רות והשנייה גזל וגני בה, וכשהנ שאלו אותי עניתי כצפוי שירת נשימ. זה ישב לי על הלב, כי בדיוק באותו שבוע חברתי המוזיקאית אוד אדרי, שמפיקה את השירימ החדשימ ואת המופע שלי, הוציאה אלבומ חדש "הלב הוא משאבה" ואיר חה אותי לשיר את מאית מהאושר. יחד עמ יציאת האלבומ שלה, מתוכננת הופעת השקה בתל אביב והצ טערתי שלא אוכל לה שתתפ כי היא מיועדת לקהל מעורב. אמ זה לא מ פיק, ראיתי גמ את כל הח ברימ שלי מופיעימ באינדי נגב, שזה הפ טיבל הכי אידיאלי לז'אנר שלי. ואמ גמ זה לא מ פיק, אז קי בלתי הצעה להופיע יהודיות בקהילות בארה"ב, אכ שוב, אבוי, לא נהוג להפריד את הקהל כי זה מאוד לא פוליטיקלי קורקט, רחמנא ליצלנ. קיצר, אחרי ההופעה במרכז ענב נח תתי היישר למציאות ה דוקה, וזה צרמ לי בגרונ וכאב בלב והרגשתי מ כנה. אז עשיתי שיחה עמ רב, כדי לבדוק אמ אולי יש איזה פתח להתיר משהו. חשבתי שאמ הקהל הוא חילוני, ובכל מקרה מגיע לשמוע שירת נשימ, אז מה זה משנה שגמ אני אעלה לשיר אחד. הרב הקשיב, הבינ והביע אמפתיה, ובד בבד אמר את המובנ מאליו: יש הלכה ואני צריכה לבדוק איפה אני עו מדת ולהחליט מה נכונ לי. הוא דיבר על האחריות הציבורית שיש כלפי אלה שלא מודעימ לככ שהמ עוברימ עבירה. אולי זה קצת כמו לא להקשיב למי שהו שלא מודע לעניינ לשונ הרע, ובככ לעודד אותו להמשיכ ללכלכ. הבנתי שאני עדיינ אחרי השיחה בוחרת בהלכה. לא בגלל שאני כביכול נושאת הדגל של המאבק למענ שירת נשימ )כי ב ופ ההח לטות שלי הנ אישיות שלי(, אלא כי אני אוהבת אמת והיא עושה לי טוב. ברור לי שכמה שאני מייחלת להיות חלק מענפ המוזיקה הכללי, יש לזה מחיר. כל העולמ של המוע דונימ וההופעות הוא מעורבב, והדבר האח רונ שיעשה לי טוב זה להיכנ למערבולת הזאת. אני עלולה להיות מושפעת, וה' וההלכה נועדו ב כ הכל לשמור ולהגנ עליי. ואז קרה משהו נחמד ששימח אותי. הפודקא ט האהוב עליי בכאנ תרבות, "שיר אחד" )ה יפורימ מאחורי השירימ(, הוציא פרק על השיר שלי "ארוצ אליכ". המ ערכו אותו כל ככ יפה, קצת כמו חיימ שכאלה, וזה היה מרגש ברמות. המ בחרו לתת מקומ ל יפור קצת שונה: על בחירות ודרכ אחרת, על הקושי בהתמודדות עמ הצלחה, על העוב דה שיש נשימ שבוח רות למ ור את נפשנ לגידול הילדימ על חשבונ הקריירה, וגמ על האתגר של שירת נשימ. בדיעבד הבנתי שה יפור שלי הוא לא רק שלי, והתפלאתי לקבל המונ תגו בות נרגשות מנשימ מכל קשת הקצוות, שהרגישו שדיברתי גמ איתנ ואותנ. בלי להתכוונ, ה' הראה לי שוב את השלי חות שלי בעולמ. גמ אמ היא לא תמיד נוצצת ויש בה ויתורימ ופשרות, ואפילו אמ תמיד אמשיכ לחפש ואולי גמ לא אמצא, היא אמיתית וחשובה, והיא שלי, • ועל הדרכ גמ שלנו. בדיעבד הבנתי שהסיפור שלי הוא לא רק שלי, והתפלאתי לקבל המון תגובות נרגשות מנשים מכל קשת הקצוות, שהרגישו שדיברתי גם איתן ואותן sharonroter@gmail.com Freepik איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת