שביעי

05.12.25 | ט"ו בכסלו תשפ"ו | 663 גיליון | 4 צילום מסך השבוע יצא לי לצפות בשיחה די מרתקת של פולי ברונשטיינ עמ פעיל המחאה משה רדמנ. ברונשטיינ, אקטיבי טית פוליטית העומדת מאחורי "יוזמת המאה" שמטרתה למצב ולעצב מחדש את המרכז הפוליטי ביש ראל, עברה מ ע ארוכ מהשמאל הציוני, הלו , שתי מדינות לשני V15 , חמני, הרק לא ביבי עמימ, אל עבר המרכז הפוליטי שמבקש שיתופ פעולה עמ הימינ, בעיקר המתונ. לעניות דעתי, זו הייתה שיחה מרתקת וחשו בה שנמשכה שעתיימ. לראשונה, נתקלתי בקול שמאתגר את תפי ות הי וד של מחנה המחאה הקפלני טי באופנ מדויק ומשכנע למדי. ברונ שטיינ הכריחה את פעיל המחאה הנוקשה להכיר בככ שיש מיליוני ישראלימ שחושבימ שונה ממנו, עמ תפי ות עומק והבנה אחרת של המציאות. הימינ, ה בירה ברונשטיינ, רואה את ה כ וכ הערבי ישראלי באופנ מפו כח, בניגוד לתעמולה הקפלני טית שמאשימה את יריביה הפוליטיימ ב"משיחיות" ואי רציונליות. השמאל, לטענ תה, הקצינ למקומות שרבימ בחברה הישראלית לא יכולימ ל בול או להכיל. השמאל מאשימ את הימינ ואת ציבור המת נחלימ בטירופ הפונדמנטלי טי של הג'יהאדיזמ הפל טיני, ולכנ ביקש רדמנ לטעונ כי כל תח באוקטובר, קשורימ 7 לואי המציאות, כולל איכשהו לרב צבי טאו ולרב דוב ליאור. המ, בעצמ, האשמימ בהקצנה הפל טינית. ברונשטיינ גילגלה אותו מכל המדרגות כשהכריחה אותו לה כימ שהעולמ הערבי והאי אלמי נמשכ ונגרר אחרי האחימ המו למימ, הקיצוניות הדתית והבערות. כלומר, אפשר להאשימ עד מחר את הרבנימ, אבל זו עצימת עיניימ ושקר המציאות. השמאל, אליבא דברונשטיינ, איבד את זהותו היהודית בלי קשר לכוחו ההולכ וגובר של הציבור הדתי והחרדי. אינ לי שומ כוונה להצביע לברונשטיינ או למפלגות שהיא מתכוונת לקדמ. יש לה ביקורת קשה מאוד גמ על הימינ ועל חלקימ בציונות הדתית. אני כנ רואה בה שותפה פוליטית. בניגוד לנחשול שמתבריינ על פוליטיקאימ שמעזימ להרהר בשיתופי פעולה עמ הימינ, היא מוכנה לדבר. היא מכירה בככ שיש מחנה פוליטי גדול עמ תפי ת עולמ, דרכ וזהות. בניגוד לקפלניזמ, שמבקש לחיות במלחמת נצח עמ הימינ היש ראלי, ברונשטיינ מכירה בלגיטימיות של היריב הפוליטי שלה. זה נשמע מובנ מאליו, אבל אנחנו חיימ, למעשה, בפוליטיקה שמ 2019 מ רבת להכיר בלגיטימציה של יריבימ פוליטיימ. בעקבות השיחה הזו, שכאמור די שמחתי על קיומה, צייצתי על ככ . קיבלתי לא מעט תגובות X ברשת ביקורתיות מחברימ טובימ מהימינ, כולל אנשימ שאני מעריכ כמובילי דעה. הטענה המרכזית היא שברונשטיינ מבלפת. כל מטרתה היא לקדמ את השמאל בכ ות של "המרכז הפוליטי". יוזמת המאה, הרבעונ הר ביעי ודומיהנ - ענייננ לגרופ קולות מהימינ ולהעבירנ לשמאל, ולמעשה אינ הבדל בינ ברונשטיינ לרדמנ מבחינת המטרה ה ופית. המחלוקת ביניהמ היא על הדרכ והאמצעימ. אבל אני מאמינ לקול שלה. הוא אות נטי בעיניי. ה נטימנט שמבקש לייצר שיתופי פעולה בינ חלקימ בחברה הישראלית הוא קריטי להמשכ קיומה של המדינה. ובניגוד לאנשי מרכז כמו יאיר לפיד, שרועדימ מפחד מלהתעמת עמ הרוח העכורה של הקפלניזמ והנאוות רוזיליות של העולמ, ברונשטיינ דווקא מתייצבת ומטיחה אמירות נוקבות והגיוניות בקיבעונ הפוליטי הנוקשה של רדמנ ושקמה בר לר. ראוי שהקול הזה, שאינו פופולרי בכלל • בשיח התקשורתי, יישמע הרבה יותר. לראשונה, נתקלתי בקול שמאתגר את תפיסות היסוד של מחנה המחאה הקפלניסטי. ברונשטיין הכריחה את רדמן להכיר בכך שמיליוני ישראלים חושבים שונה ממנו, עם תפיסות עומק והבנה אחרת של המציאות אפשר גם אחרת ישי פרידמן פותח בחמישי יה ishaydavid@gmail.com