שביעי

ל פני שלוש שנימ, כשחיימ , אביו הציע 18 טרייטל היה בנ לו שידוכ. ”שתי האחיות הגדו , אבל 19 לות שלי התחתנו בגיל לא הייתי שלמ עמ זה”, הוא נזכר. ”הרגשתי שאני חייב להחליט אמ אני נשאב לדרכ הקלא ית - או עושה את מה שאני חולמ עליו”. ועל מה הוא חלמ? טרייטל, ח יד נדבורנה שגר בבני ברק, הבינ אט אט שהוא בכלל רוצה להיות לוחמ. ”גד לתי ולמדתי בח ידות, אבל חיפשתי מה לעשות מעבר לשעות הלימודימ, ומאוד אהבתי תקשורת. התעדכנ תי בעיקר דרכ קווי הנייע בטלפונ הציבורי. ”בשלב מ וימ רציתי להתעדכנ יותר, אז קניתי טלפונ חכמ והתחברתי לטוויטר. ההורימ שלי כמובנ לא ידעו. זה לא היה מרד, אלא תשוקה לתקשו רת. אני יותר מודרני בלבוש, אבל לא הייתי מהבלגני טימ. באופי שלי אני בחור עדינ”. טרייטל החל לעבוד בזמנו הפנוי, ואז החלו להגיע המחשבות על הצבא. ”לא היו חיילימ בח ידות עד אז, ור ציתי לפרוצ את זה. קראתי על גבעתי, ועל הדר גולדינ ז”ל, ומאוד אהבתי את החטיבה. החלטתי לקפוצ למימ, וקבעתי שיחה עמ אבא”. נשמע מלחיצ. ”זו הייתה ממש שיחה בדמעות. אמרתי לו שאני רוצה לעזוב את הישיבה וללכת לגבעתי. הוא ני ה להבינ, הציע שאעשה את זה אחרי החתונה, אבל אמר שבכל מקרה הוא ואמא יתמכו בי”. ומה אמרו בישיבה? ”המשגיח ני ה לה ביר לי במשכ חמש שעות למה זה לא רעיונ טוב. ההחלטה האמיצה לעזוב את • הישיבה ולהתגייס לגבעתי ההתעקשות לחזור ללחימה והפציעה • באוקטובר 7 אחרי סמ”ר • בעזה שהסתיימה בנס צריך להיות הפנים חיים טרייטל של החברה הישראלית. אבל במגזר שלו הוא ”נחשב פחות מבחור שעובד בפיצה” אלון פרל 05.12.25 | ט"ו בכסלו תשפ"ו | 6 63 גיליון | 8