שביעי

חנוכה של מ"ר )מיל'( א פ, תלמיד שיעור ח' בא לונ מורה, התרחש בעזה. שבוע לפני חנוכה הוא נכנ בהנד ה קר 7086 לשג’אעייה, כנהג פומה של גדוד בית, כדי לטהר מרחב מ וימ. ואז הכל ה תבכ. בבוקר נכנ נו עמ כל הכוחות לצומת והובלנו את 8 ”ב הכוח, ופתאומ שמעתי רעש של פגז שנורה ממש צמוד אלינו. ראיתי ניצוצות ניתזימ על הכביש שמולי, ובשלב הזה איבדתי קשר עמ המ”מ ושאר הלוחמימ. לא הצל חתי לשמוע מה קורה או בכלל להבינ את האירוע, אבל פתאומ התחלתי לשמוע צעקות מתוכ הכלי שמאחוריי”. א פ הביט לאחור וראה את כל הלוחמימ מנ ימ לקפוצ החוצה מהפומה. ”אז בעצמ הבנתי שהותקפנו ושצריכ לפרוק מהכלי כמה שיותר מהר. תוכ פחות מדקה הגענו לטנקימ, כשב רקע יריות כל הזמנ, גמ של חמא וגמ מצד הטנקימ שלנו”. לדברי א פ, ”הנ הראשונ באירוע הזה היה שכו חותינו לא ירו עלינו”. הנ השני קרה כשהפומה, שהייתה עמו ה בכמות עצומה של חומרי חבלה, הת פוצצה לר י ימ ממש כשאחרונ הלוחמימ נכנ מא חורי הטנקימ: ”אמ הפיצוצ היה קורה שניות בודדות קודמ לכנ, היינו באירוע אחר לחלוטינ. אני מרגיש שזה נ החנוכה שלי. ביומ השנה אני משתדל לציינ את הנ האישי שקרה לי, ולדבר על הני ימ הגדולימ שקרו לנו בימימ ההמ, אבל גמ בימינו אנו”. , נשוי ואב לשניימ, הוא תלמיד 28 נ )מיל'( י', בנ שיעור י' בישיבת הה דר אלונ מורה. במילואימ הוא משרת כמ"מ בחטיבת עציוני של הנח"ל. מאז באוקטובר הוא עבר חמישה בבי מילואימ, שבכל אחד 7 מהמ חזה בני ימ רבימ, אבל את זה לא ישכח לעולמ. "יומיימ לפני שחי לו את ח נ נ ראללה, הוקפצנו למי לואימ לקראת תמרונ בלבנונ. המשימה שלנו הייתה כיבוש כפר ראמיה. עברנו ראשונימ את הגדר, והתמקמנו בנקודה שולטת על הכפר, שהייתה חשופה מאוד ולא א טרטגית כלל, אבל תפקידנו כרתק חייב אותנו להתמקמ שמ. מיקמתי את כל הכוחות במפוזר, מה שהתברר בדיעבד כמהלכ מציל חיימ, כי פתאומ התחיל ירי מ יבי של טילי נ"ט מכל עבר. "שבעה טילי נ"ט פגעו בפלוגה שלידנו וגרמו ליותר פצועימ. חייל אחר שראה את הזירה מהצד היה בטוח 20 מ שהחוליה שלי נמחקה מהירי, אבל ברוכ ה' ניצלנו בנ . רק כשהחייל האחרונ במחלקה חצה את הגבול, הבנתי שכל זה יכול היה להיגמר אחרת". ה פ ה י ה ל ו ד ג ס נ ה פ ה י ה ל ו ד ג ס נ ”הפומה התפוצצה בזמן. זה נס החנוכה שלי” 12.12.25 | ערב חנוכה תשפ"ו | 664 גיליון | 16