שביעי

33 | 19.12.25 | נר חמישי של חנוכה תשפ"ו | 665 גיליון גם אם זה " מותר טכנית, שבת תיראה " כמו יום חול הפסיקה שפורסמה ב”שביעי” אודות ההיתר להשתמש בשואב־שוטף אוטומטי בשבתות, עוררה • פולמוס בחוגים שונים בארגון רבני צהר מתנגדים: ”צריך לזכור את הערכים שהשבת באה לשרת” מור שפייר הרב מושקוביץ לפני שבועיימ פור מו ב”שביעי” דבריו של הרב מנחמ פרל, ראש מכונ צומת, שעוררו הדימ וגלימ בעולמ הדתי: ”מבחינה טכנית, אינ בשואב שוטפ מלאכה שהאדמ מבצע בשבת”, נימק הרב פרל את ההיתרימ ההלכ תיימ להשתמש במכשיר האוטומטי. ההיתר הפכ במהרה לפולמו של ממש. הרב ירונ מושקוביצ, מנהל מרכז האתיקה של ארגונ רבני צהר, מתנגד לקביעה וגור ההלכה אינה עניינ טכני בלבד, אלא ”שפה מעשית של ערכימ”. ”אדמ יכול לשמור שבת בלי לע בור על שומ עבירה, ובכל זאת לחיות אותה כימי חול. מבחינה הלכתית הוא ’מ ודר’ והכל תקינ. אכ ערכ המנוחה התאדה כאנ”, הוא מ ביר. ”אי אפשר לה תפק בעמידה טכנית בהלכה, אלא לזכור את הערכימ שהיא באה לשרת”. מציאת פתרונות לעניינימ טכנו לוגיימ פוגעת בשבת, בעצמ? ”פתרונות לשמירת שבת המ דבר חשוב ומבורכ, ובמקרימ רבימ מש רתימ את מצוות עונג השבת. אכ חייבת להישאל שאלה נו פת: לא רק מה מותר, אלא גמ מה ראוי. מותר לפתח טכנולוגיות שבאמצעותנ השבת תיראה לגמרי כמו יומ חול, רק בדכ ה’מותרת’? ”אינני יודע כיצד תיראה השבת שלנו בעתיד, אכ ככל שאנו מתק דמימ לעבר אוטומציה מלאה בבית ובתעשייה, ייתכנ מצב שבו שבת ויומ חול ייראו אותו דבר. ועל מציאות כזו כבר פ ק הרמב״מ: 'נמצא שלא שבת שביתה הניכרת'". "לא שאלה עתידית" יש שיגידו שכמה שיותר פתרונות יביאו לכמה שיותר זמנ פנוי בשבת. ”אני בעד, אכ רק אמ נערכימ לככ. זמנ פנוי אינו בהכרח ברכה. הוא עלול להפוכ במהירות לבטלה, שעמומ והידרדרות אנושית. השאלה האמיתית היא מה אנחנו עושימ עמ הזמנ הפנוי שלנו. האמ הוא מתמלא בחוכמה, בלימוד תורה ובהשכלה? ככל שהאוטומציה תתפתח, ככ יתפנה זמנ לע וק בדברימ הללו. אבל זה לא יקרה מעצמו. אנחנו חייבימ להכינ את עצמנו לזמנ הזה, כדי שלא נמצא את עצמנו ממלאימ אותו בהבל וריק. "אנו מצויימ בעיצומה של המהפ כה התעשייתית הרביעית, ועל יפה של תקופה חדשה: חדשנות ויעילות טכנולוגית, מערכות בינה מלאכו תית, ביג דאטה ואוטומציה כמעט בכל תחומ", מ ביר הרב מושקו ביצ. "ההי טוריה מלמדת שמהפכות איננ מ תכמות בשאלות טכניות. הנ מחייבות חזרה לשאלות הי וד, לבי רור ערכי. "ככ היה במהפכה התעשייתית הראשונה, כשיהודימ נדרשו לשאול מחדש מה היח הראוי לשפע. גמ היומ, כבר עכשיו, עלינו להתרגל לשנות את אופי השאלה: לא רק מה מותר ומה א ור, אלא מה אנחנו רו צימ שיהיה - מה ערכי ומה נכונ". זה לא נוגע רק לשבת. "לצד ה וגיות הללו, מתעוררות שאלות חברתיות עמוקות: האמ מותר לפטר בני אדמ מעבודתמ בשמ ההתייעלות? האמ חברה היא רק מנ גנונ למיק ומ רווח כ פי או מ ג רת אנושית שנועדה לאפשר לאנ שימ להתפרנ בכבוד ולחיות מעמל כפיהמ? אלו איננ שאלות עתידיות. הנ כבר כאנ, והנ תובעות שיח ערכי • צלול, עוד לפני פ יקה פרטנית".