שביעי

מנהלת תוכניות בית מדרש 'מתן' הרבנית רחל האריס // סודו הנעלם של הקרבן ספר שמות מסתיים ברגע מותח בו ענן ה׳ שורה על המשכן שמשה בונה, ובעצם הכהנים, שכבר הכינו את עצמם לעבודת הקודש ממתינים לראות אם הם מוזמנים להכנס להיכל ה׳ אם לאו. ספר ויקרא פותח ברגע מרגש בו הקב׳ה בעצם קורא מהמשכן אל משה, מאשר את הבניה ומאפשר לשלב חדש במערכת היחסים בין הקב׳׳ה ועמו להתקיים. מתוך כך ממשיך ספר ויקרא בפירוט רב על דרך עבודת הקודש. עולם הקרבנות מרתק מאד מהצד הכה- רחוק שלו מהמציאות שלנו כיום. הרמב׳׳ן מסביר כי: ״על דרך האמת, יש בקרבנות סוד נעלם״. יש במעשה הקרבנות איזה סוד שנכון לנסות להתבונן בו או לפחות לנסות לגלות חלק מהרבדים שהוא יכול להעניק לאדם העובד את ה׳. דגל מחנה אפריים, לומד מהציווי '׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳', שהמטרה בהקרבת הקרבנות היא למעשה ההתקרבות של האדם לבוראו. ולכן, לא מספיק שרק יביא בהמה או עוף למנחה, אלא עליו במקביל לעבוד עבודה פנימית על מידותיו והלך חייו, שתסייע לו '׳להתקרב עצמו להבורא ברוך הוא׳'. ר׳ חיים מטשרנוביץ׳ הולך גם בדרך זו ומסביר כי על האדם לעבוד בעיקר על דיוק המחשבות המתרוצצות בקרבו. כשם שהכהן מחוייב לכוון עבור קורבן מסויים ולא לחשוב דברים בטלים או לטעות במחשבת פיגול על הקרבת הקורבן, כך על האדם המביא את הקורבן מוטל ציווי '׳ליחד את לבבו ומחשבתו ודיבורו ומעשיו... אליו יתברך באמת ובתמים בלי שום מסך המבדיל׳'. קריאת כיוון לנכוח במעשה, לבקש קרבה, לזכור שההקרבה היא זו שמקרבת כי היא מייצרת שייכות וקשר מתוך נתינה ומעורבות. הרב זקס הגדיל להסביר כי '׳אנחנו אוהבים את מה שאנחנו מוכנים להקריב למענו קרבן.׳' ועל כן עמ׳י שהיו חקלאים ורועים, הפגינו את אהבתם לבורא כשהעניקו לו מאמצעי המחייה שלהם. מעניין לחשוב מה הקורבן שכיום אנו מקריבים. בעבר היהודי השקיע, הגיע מרחוק, הביא מנחה מרכושו האישי, ביקש סליחה או הודה. ובתוך כל העשיה הזו - גם התבקש לנכוח ברגע היקר הזה שמסמל קשר. לזכור עבור מי הוא מקריב ואולי עד כמה זה מיטיב עם מערכת היחסים שלו עם בוראו. אולי כיום ההקרבה דורשת קשב עמוק יותר, מה אני מוכן להקריב לטובת הערכים וקיום מצוות ה׳, ואיזו עבודה פנימית המצוות יכולות להזמין אותי לעשות בשביל שארגיש קרוב. למה אתה מתגעגע? ליישוב הארעי באלקנה, שהיה פנינה חלוצית בשעתו. אלו היו השנים הכי יפות במשפחה הגרעינית שגדלתי בה. היה צפוף בקטע טוב, שש נפשות מ"ר של ילדות 48 באשקובית אינטנסיבית וטובה שוּב רוֹחַשִימ הַשָּמַיִמ זַעַמ אֶפִּי אַדִּיר שוּב שַאַגַת אַרִי נִשְמַעַת מִתֵּל חַי עַד שוּשַנ הָעִיר שוּב אַבְרָהָמ לִינְקוֹלְנ קָרֵב לְשַחְרֵר עַמ עַבָדִימ מִכְּבָלָיו שוּב חַפִּימ וְיָפִימ מֵתִימ מִבֵּית שֶמֶש וְעַד מִינָאב בִּמְצָרֵי הוֹרְמוּז ְפִינוֹת נִשְרָפוֹת הַיֹּקֶר מַאַמִיר, נַפְשִי אוֹמֶרֶת ִימָנֵי הַגְּאֻלָּה )אַנִי דּוֹחֵק בָּהּ שֶלֹּא תְּהֵא נִמְהֶרֶת( שוּב רוֹחַשִימ הַשָּמַיִמ / אליעז כהנ וּפוּרִימ עַכְשָו. הִתְחַפַּשְנוּ לְשִמְשוֹנ הַגִּבּוֹר צַעַקַת שַעַרֵי עַזָּה עַל גַּבּוֹ הַשָּעִיר הִתְחַפַּשְנוּ לִשְטֶעטֶעל עִמ חֵיל אַוִיר הִתְחַפַּשְנוּ לְמִפְעַל טֶק ְְטִיל קָבוּר בְּאַדְמַת הַמִּדְבָּר הִתְחַפַּשְנוּ לְלֹא יְאֻמַּנ כִּי י ְֻפַּר ל ְֶלַע בִּקְצֵה הַצָּפוֹנ מִמֶּנּוּ מֶלְנִיקוֹב ִתֵּת הִתְחַפַּשְנוּ לְאַרְיֵה שוֹאֵג, פָּנָיו לַמִּזְרָח, פִּיו נִצָּחוֹנ בְּלִי לִזְכֹּר בְּתוֹכוֹ כִּבְשָה אַחַת בֵּינ זְאֵבִימ רְעֵבִימ הִתְחַפַּשְנוּ לְהִתְגַּשְּמוּת הַחַלוֹמ כָּל מְטוֹ ֵינוּ שָבוּ בְּשָלוֹמ )פורימ תשפ"ו( למעשה בלי לזנוח את הפואטיקה של החיימ. אני מקנא ביופי ובכריזמה שהיו לו, ביכולת 'להדביק' ול חופ אחריו המונימ. להיות אידיאולוג עמ תפי ה מורכבת, שאוהב את ארצ ישראל אבל לא מוכנ שההתיישבות תהיה כרוכה בפגיעה באחרימ". למה אתה מתגעגע? "ליישוב הארעי באלקנה, שהיה פנינה חלוצית בשעתו. אלו היו השנימ הכי יפות במשפחה הגרעינית שגדלתי בה. היה מ"ר של ילדות 48 צפופ בקטע טוב, שש נפשות באשקובית אינטנ יבית וטובה". כמה פעמים ביום אתה רואה חדשות? "בנ יעות ארוכות יוצא לי לשמוע את מהדורות החדשות ברדיו אבל התנתקתי ממשדרי האקטואליה שהייתי מכור להמ. .ynet זה הצמית וחנק אותי. מתעדכנ ברשתות, בוואלה וב אמ 800 בגדול, אני יותר מדי עמ ה לולרי. יכולתי לה פיק פי הייתי עושה דיאטה לנייד". מה החטא הקולינרי שלך? "יותר מדי שוקולד מריר עמ אחוזימ גבוהימ. זה טעמ החיימ. לא מצטער על ככ לרגע".