שביעי

18.09.26 | ערב יום הכיפורים | 702 גיליון | 40 כל עוד הנר דולק עמ אז ישבתי אבא ו בתא לאכול, וככה חצי בצחוק שא לתי אותמ אמ המ מת כוונימ לצומ ביומ הכי פורימ. כנ כנ, אני יוד עת שזה בונקר ביהדות, ושאפילו מי שלא מקיימימ מצווות של בנ אדמ למקומ, שומרימ את היומ הקדוש הזה. אבל דעו לכמ שעדיינ יש דינוזאורימ שעוד לא אוחזימ בקטע. אבא צחק ואמר שבוודאי שהוא יצומ, ואז, כפרה עליו, הצדיק מיד הת חרט, כי הוא לא יכול לשקר לאורכ זמנ. בתא אפילו לא טרחה לשקר. היא בת עוד מעט )בעזרת 95 ה', בבריאות איתנה ( ומעולמ לא 120 עד צמה, והיא לא מתכוונת להתחיל עכשיו. אבל מה שכנ הטריד אותה זה הקונ פט של כפרה ברגע. היא לא מתחב = רת לפורמט של צומ מחיקת כל הג'יפה שע שית. הבנתי אותה. אמ מ תכלימ ככה, זה באמת מזכיר את הקונ פט הנוצרי - לא עלינו - שהיא מכירה היטב. "תתוודה על החטא, תגיד שלושה פ וקימ, ארבע פעמימ ביומ, ותקבל דפ חלק". ואולי כשאני מתבוננת עכשיו, זו באמת האדפטציה השטחית ליומ כיפור. אבל מה ש בתא לא יודעת, וני יתי לה ביר לה, הוא שתשובה אפשר לע שות בכל רגע - וזה שאתה מצטער ומ קבל על עצמכ לעתיד, לא אומר שהכל נמחק, אבל עוזר למאזניימ לעלות בצד הנכונ. ה ברתי לה שיש לה צ'אנ עד הרגע האחרונ, ממש דקה לפני ה ופ, לה גיד "אופ , טעיתי, בעצמ יש אלו קימ" ולזכות בכל הקופה. אז היא שוב התבלבלה מקיצור הדרכ. היא הרגישה כאילו היא מרמה את המערכת. ובכלל, היא דוגלת בככ שאמ אתה אדמ טוב - זה מ פיק. למה צריכ את כל הטררמ מ ביב? כשאני נזכרת בתפי ה לפעמים, שממנה באתי, אני כל ככ מזדהה. זו בעצמ ברירת המחדל של המחשבה שלי. אני מתבלבלת, כי אני מבינה מה היא שואלת ואפילו מ כימה איתה. אבל התשובות הנ אינ ופיות, עמוקות ורוחניות, וקצת קשה להעביר אותנ ליד שו לחנ עמ בורגר ביד, בינ בי לבי . היה לי חשוב להגיד לה ולאבא שיש עוד הזדמנות, שאפ פעמ לא מאוחר לתקנ. מי יודע, שאלתי אותו, אולי ב ופ תחליט ברגע האחרונ כנ לצומ? אבא צחק ונתנ בי מבט ק פטי. אלא שכמו שלמ דתי מני יונ רב שנימ, יש לה' עוד מלא הפת עות בשרוול. מבחינתי, ה פיק לזרוע את הזרע, לפתוח פתח של מחט. אבא שלי לא באמת יכול להתחמק. נכונ שחשוב להיות אנשימ טובימ, אולי הכי חשוב, אבל כשאינ איזה פר הדרכה וכ שה טנדרט לא ברור - מי מגדיר מה זה טוב? ואמ כבר יש איזה טוב אב ולוטי מו כמ, ואתה מקיימ אותו, אשריכ וטוב לכ; רק מי שמאמינ יודע שהעולמ הזה בנוי על לימוד התורה. ה' צריכ אותנו. זה נשמע מופרכ, אולמ בשביל זה הוא ברא את העולמ: שנכיר בו, שנמליכ אותו, שנהיה איתו בקשר. אמ לא, אינ לו עניינ בכל ה רט הזה. זו עבודה קשה וצעידה בדרכ שכל הזמנ דורשת מאמצ והתמ רות, אבל היא דרכ המלכ - וכשצועדימ בה מגיעימ לבקר בהיכלו, ואינ תחושה מושלמת מזו. מי שמחפש יודע, וגמ לזה יש מחיר, כאמור. אז אתמ ממש לא חייבימ. תשמעו לי, אני בדרכ כלל • צודקת... הסברתי לסבתא שיש לה צ'אנס עד הרגע האחרון, ממש דקה לפני הסוף, להגיד "אופס, טעיתי, בעצם יש אלוקים" ולזכות בכל הקופה. היא הרגישה כאילו היא מרמה את המערכת sharonroter@gmail.com Shutterstock איור: שרו ן רוטר סוגרת שבת