מגזין הטכניון | סתיו 2017

הזה מצריך דגימה גדולה יחסית - מאות מיקרוליטרים - ואורך בדרך כלל כמה ימים, בין השאר משום שיום העבודה במעבדות מוגבל לכשמונה שעות. השיטה שלנו, לעומת זאת, מספקת תוצאות מדויקות בזמן קצר על סמך דגימה קטנה הרבה יותר. זאת באמצעות צביעה בניתוחה. LED פלורוסנטית של הדגימה ושימוש באור על ידי קיצור התהליך אנחנו מאפשרים לצוות המטפל להתחיל את הטיפול מוקדם יותר ולשפר את מהירות ההחלמה.” ההתקן שפיתחו חוקרי הטכניון הוא צ’יפ שבתוכו מאות חורים זעירים בגודל ננו-ליטרי (ננו-ליטר הוא אלפית המיליליטר). לתוך כל אחד מהחורים מוכנסים חיידקים אחדים ואנטיביוטיקה ספציפית. זיהוי תגובת החיידק נעשה באמצעות סמן פלורוסנטי, כלים של עיבוד תמונה וניתוח סטטיסטי של הצבעים המתקבלים מהחיידקים בכל החורים הזעירים. תמהילים של חיידק- 12 במחקר נבדקו במערכת אנטיביוטיקה, ונמצא כי התוצאות, מדויקות ומאפשרות טיפול מוקדם ואפקטיבי בחיידקים גורמי הזיהום. לדברי אבישר, “השימוש בטכנולוגיה שפיתחנו מקטין בכמה את 50%- סדרי גודל את גודל הדגימה הנדרשת, מקצר בכ זמן הסריקה, מצמצם משמעותית את שטחי המעבדה הדרושים לבדיקה ומוזיל את עלותה של כל בדיקה.” החיידקים לסוגים ספציפיים של אנטיביוטיקה וכך מאפשרת לצוות המטפל לבחור את הסוג היעיל ביותר, וזאת בתוך זמן קצר הרבה יותר מהשיטות המקובלות. כן הדגימו החוקרים את יכולתה של המערכת לבדוק את החיידק מדגימות שתן גולמיות, וכך לדלג על השלב של גידולם. במקרה של דלקת בדרכי השתן מדובר בקיצור הבדיקה בכמה ימים. את המחקר הובילה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו- רפואית בטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, והוא נערך על ידי שלושה חוקרים במעבדתה: הדוקטורנט יונתן אבישר, הפוסט-דוקטורנטית דקל רוזנפלד והדוקטורנט תום בן אריה. המחקר נערך בשיתוף פרופ’-משנה מורן ברקוביץ׳ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הדוקטורנטית מריאנה טרומן-רוזנטציב וד”ר יובל גפן, ראש המעבדה המיקרוביולוגית בקריה הרפואית רמב”ם, במימון מענק . I-CORE קמין מטעם רשות החדשנות ומרכזי המצוינות אבישר, יליד ארצות הברית שהגיע לישראל כדי ללמוד בטכניון, מסביר: “בכל יום נערכות בכל בית חולים בישראל עשרות או מאות בדיקות שנועדו למפות את רמות העמידות של חיידקים מזהמים בדגימות שנלקחו ממטופלים. הבעיה היא שמדובר בבדיקה ארוכה המבוססת על משלוח הדגימה למעבדה, גידול תרבית של חיידקים בצלחת פטרי וניתוח התרבית. התהליך 19 מאבחון מוקדם לטיפול ממוקד http://www.pnas.org/content/early/2017/06/20/1703736114.full למאמר: פרופ’ שולמית לבנברג יונתן אבישר