מגזין הטכניון | סתיו 2018

https://www.nature.com/articles/s41467-018-05283-5 למ אמר: 18 רפואת סרטן ה פעלה מלאכותית של מערכת התגמול במוח הובילה לצמצום דרמטי בגודלם של גידולים סרטניים בעכברים. זו תמציתו של מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט ובקריה הרפואית רמב״ם והתפרסם בכתב העת . את המחקר הובילו Nature Communications הדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר בהנחיית פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ופרופ'-משנה פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת. במחקר השתתפה פרופ׳ מיכל רהט מהפקולטה לרפואה. יכולתה של המערכת החיסונית הטבעית להשמיד תאיםסרטנייםמתבררת יותר ויותר בשנים האחרונות. זה הרקע לצמיחתה של האימונותרפיה - גישה רפואית חדשנית המבוססת על ההבנה שמערכת החיסון יכולה להיאבק בסרטן ביעילות אם רק תקבל הוגדרה האימונותרפיה 2013 את הכלים לכך. בשנת כפריצת הדרך Science על ידי עורכי כתב העת החשובה ביותר באותה שנה, ובחודש דצמבר הקרוב יקבלו הפרופסורים ג׳יימס אליסון וטסוקו הונג׳ו, מאבות האימונותרפיה, את פרס נובל לרפואה. "עם זאת," מסבירה פרופ' רולס, "מעורבותם של תאי החיסון בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלה תומכים בצמיחת הגידול הסרטני. זאת באמצעות חסימת התגובה החיסונית וביצירת סביבה המועילה לגידול." פרופ' רולס חוקרת זה שנים את השפעת המוח על פעילותה של מערכת החיסון. במחקר שפרסמה Nature Medicine עם שותפיה בכתב העת 2016- ב היא הראתה כיצד אפשר להמריץ את מערכת החיסון באמצעות מניפולציה על מערכת התגמול הדופמינית במוח - מערכת המופעלת במצבים רגשיים חיוביים ובעקבות ציפייה חיובית. באותו מאמר הראתה פרופ' רולס שבעקבות ההתערבות המלאכותית שולחת מערכת התגמול שדרים למערכת העצבים הסימפתטית, וזו ממריצה את המערכת החיסונית. יתרה מזו, בעקבות ההתערבות יצרה מערכת החיסון זיכרון חיסוני חזק יותר כנגד החיידקים שנחשפה אליהם, ולכן היא תפעל ביעילות רבה יותר בפעם הבאה שתיחשף לאותו חיידק. לדברי פרופ' רולס, "הקשר בין מצב רגשי לסרטן הודגם בעבר, אבל בעיקר בהיבטים שליליים כגון לחץ ודיכאון ובלי מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה. פרופ' דייוויד שפיגל מבית הספר לרפואה בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על מהלך המחלה, אבל לא היה ברור כיצד זה קורה. כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה." החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שמדובר במחקר פרה-קליני ושהם בדקו רק שני סוגי סרטן (מלנומה וסרטן ריאות) ורק שני היבטים של התפתחותם - נפח הגידול ומשקלו. עם זאת, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לרופאים להבין את חשיבות מצבם הנפשי של המטופלים בהתפתחות מחלות חיסוני תמריץ פרופ’-משנה פהד חכים ד”ר הלה אזולאי-דבי פרופ’ אסיה רולס