Page 38 - מגזין הטכניון | אביב 2007

≥∏
ההצעה של מונה כידון, הרוח החיה, לקיים מפגש
בקפריסין, הומרה בכנס מחזור מרגש בבניין
הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט. המשנה
לדיקן הפקולטה, פרופסור אליעזר שלו, בירך את
הבוגרים וביקש לשתף אותם בהווי הלימודים כיום.
שלו הזכיר כיצד הפקולטה, שנוסדה בשנת 9691
בבניין המנזר ההיסטורי בבית החולים רמב"ם,
עברה בשנת 2891 לבניין הנוכחי, שבו לומדים כיום
כ-005 סטודנטים לתואר ראשון ו-052 נוספים
לתארים מתקדמים. "ההישג הגדול שלנו שייך
למורים שלכם, צ'חנובר והרשקו. בזכותם אני אומר
בהומור כי יש לנו כיום את השיעור הגבוה ביותר
של זוכי פרס נובל בפקולטה אחת."
בתום הפרק הרשמי זכו הבוגרים למצגת משעשעת,
שכותרתה "מה למדנו בביה"ס לרפואה," בהנחיית
מונה כידון. "בשנים הפרה-קליניות למדנו דברים
בסיסיים כמו 'היה בטוח! היה ישיר! מכאן, הדרך
היתה קצרה להמליץ למטופל כיצד להקטין סיכוי
להתקף לב ב-%03 באמצעות 001 אורגזמות בשנה.
"לימדו אותנו גם להיות אמפטיים, להקשיב לחולים.
בהקשר זה גילינו מחקר המעיד על כך שאשה
מקשיבה בכל מוחה לגבר, כאשר הוא מדבר. אצל
הגבר, הוא מקשיב רק במחצית המוח. במחצית
השנייה הוא מדמיין כיצד היא נראית בלי בגדים.
"ומה לא למדנו בפקולטה? - איך לעשות כסף".
˜È˙ډφ¯˘Ù‡
מבין המרצים זכורה היטב דמותו של המרצה
לפתולוגיה בר זוהר, שהיה מודיע לסטודנטים
מראש: "אפשר להעתיק בבחינות, ממילא אף אחד
לא ידע את התשובות." והוא צדק. הנקמה הקטנה
של הסטודנטים הזדמנה להם בעת שביתת
הרופאים הגדולה, כאשר ראו את בר זוהר יושב
מחוץ לבניין, רעב וצמא. הם עברו לידו שוב ושוב,
כשבידם בקבוק מיץ ופיתה.
רוב הבוגרים משמשים כיום כמנהלי מחלקות בבתי
חולים שונים בארץ וגם בחו"ל. עמינדב זכאי, שהגיע
˙ÂÎÂÒ·†‡Ù¯Ά Â˙„·چ˙¯‚ÒÓ·†Ì‚† Â˙Ó˘·† ȇÙÈÁ†¯˙Â† Ô Â˜Ê† È¯†¯¢„
Ô Â ÈÎË·†ÌȈ¯Óφ‰„Â˙†¯È˜ÂÓ† ȇÎʆ·„ÈÓÚ†¯¢„† µ †˙ÈÓ¡†‰È‚¯‡Ï†˙ÈÓ‡ÏÈ·‰
˙˜† Ô Â¯†¯¢„† µ †·¯˜†Ìω† ÈÚ‚Ù† ¨‰˘·†Ìȇ˜È¯Ó‡†ÌÈÏÈ ÈÁ†≥∞∞≠·†ÏÙËÓ†‡Â‰†¯˘‡Î†Ì‚
Ì‚†  ȉ † µ †ÌÈ ÈÈÚ† ÈÏÂÁ†Á˙Ó†‡Â‰† Ô‰·˘† ¨˙ÂÏ˘Á†˙ÂÈ„Ó·†Ï‡¯˘È †Ï˘†¯È¯‚˘Î†·„˙Ó
‰‡Âٯφ‰ËϘٷ†ÌÈ„ÂÓÈω†Ì ÈÒφ‰˘†≤∞† Ô Â ÈˆÏ†Òη†˙ÂÒ‚†˙ÂÁÈ„·
במיוחד מארה"ב, משמש כמנהל היחידה להלם
קרב בביה"ח האוניברסיטאי של בוסטון. "עיקר
ההתמקדות שלי במחקר הוא בגילוי מוקדם של
הלם קרב באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. הטכניון
היה עבורי ההכנה הכי טובה לחיים. יש כאן שילוב
נדיר ומיוחד של השכלה רחבה.
"אחד המרצים שאחראי להשפעות הגדולות ביותר
בחיים שלי הוא יורם פלטי, שלימד אותנו
פיזיולוגיה ולימד אותנו לצורת חשיבה של מיזוג
דיסציפלינות. גם לפרופסור פרץ לביא היתה
השפעה גדולה. הוא לקח את החשיבה שלנו
למקומות של מיזוג בין רפואה לטכנולוגיה."
אורח נוסף מחו"ל היה ד"ר ג'וני זקנון, המתגורר
כיום באוסטריה ועובד בסוכנות הבינלאומית
(, כאחראי לעבודהSABAלאנרגיה אטומית )
הקלינית-הומניטרית של הסוכנות. הוא מספר
שהחלום שלו בילדותו היה לעסוק בתעופה.
"התוכנית המקורית שלי היתה ללמוד בפקולטה
לאווירונוטיקה, אבל היות ואני ערבי היה ברור לי
שמסיבות ביטחוניות זה בלתי אפשרי.
"במסגרת הסוכנות המעורבות שלי היא בהקמת
פרויקטים לטיפול רדיולוגי במדינות שונות, בהן
דרום אמריקה, אלבניה, גרוזיה ותימן. אנו נמצאים
בחזית המחקר הרדיולוגי בעולם ויש לי זכות
להקנות ידע למדינות מתפתחות."
רון קנת, המתגורר במושב רם-און בתענ"ך, משמש
כרופא עיניים בביה"ח העמק ובמרפאה של שירותי
בריאות כללית בבית שאן. "אבל אחת לשנה אני
מתנדב לתקופה כנציג של ישראל, מטעם משרד
החוץ," הוא מספר, "בשמונה השנים האחרונות יצא
לי לטפל בחולים במדינות שונות, בהן מיקרונזיה,
טנזניה, זימבבוואה, קמרון, גיניאה המשוונית ועוד.
עבודה במדינה קשה באפריקה נותנת לך
פרספקטיבה אחרת על החיים.
זו גם גאווה לא קטנה לשמש כשגריר טוב של
ישראל."
המקצוע הפיקנטי ביותר מקרב הבוגרים שייך, כך
נראה, לחגית כהנא. סקסולוגית ופסיכותרפיסטית.
שאלנו את כהנא, שהתמחתה ברפואת נשים, מדוע
בחרה במקצוע. "יום אחד, במהלך שיחה עם
מטופלת שעמדה לעבור ניתוח לכריתת רחם, היא
שאלה אותי, 'מתי אני אוכל לחזור ולקיים יחסי
מין'. באותו הרגע קלטתי את החוסר בהכוונה
בתחום ועד כמה אני אוהבת לסייע לאנשים ולאבחן.
"כיום ברור לי שאל כל מטופל צריך להתייחס
בהסתכלות אחרת. גם אם תמצא לי כעת שמונה
אנשים עם אותה בעיה בדיוק, יהיה לי ברור שלכל
אחד צריך טיפול שונה."
¢ Û Ò Î † ˙ Â ˘ Ú Ï † Â  ˙ Â ‡ † Â „ Ó È Ï † ‡ Ï ¢