מגזין הטכניון | סתיו 2019

13 בהשוואה למתכות אחרות, ולפיכך ניסו החוקרים ליישם את השיטה החדשה גם בניקל. במחקר הנוכחי, שנערך בשילוב של כלים ניסויים וחישוביים, יוצרו חלקיקי ניקל שהפגינו עמידות גבוהה הרבה יותר מחלקיקי הזהב. לדברי פרופ' רבקין, "הופתענו במיוחד מפני שהחלקיקים שלנו גילו עמידות גבוהה גם ביחס לתוצאות חישוביות קודמות של החוזק התאורטי של חלקיקי הניקל." כדי להבין את הממצאים ביצעו החוקרים אפיון מדוקדק של חלקיקי הניקל ואימתו את השערתם: חלקיקים בעלי פינות קהות עומדים בלחצים גבוהים יותר מאלה שפינותיהן חדות. בעקבות התגלית הם פיתחו אלגוריתם ייחודי שמפיק חלקיקים ננומטריים מגוונים מבחינת אופי הפאות שלהם. ואכן החלקיקים המעוגלים יותר עמדו בלחצים גבוהים הרבה יותר, ואילו החלקיקים בעלי הפינות החדות קרסו בשלב מוקדם יחסית. כאמור, המחקר סולל דרך להבנה וליצירה של חלקיקים חזקים יותר ממתכות שונות. , לפי e עד a בשורת האיורים מ- הסדר: פגמים שונים בהתגבשות בפינת החלקיק; שלבים של היווצרות פגמים בתוך החלקיק; התפלגות הלחץ בחלקיק הרגיל ); באדום d ) ובחלקיק המעוגל ( c ( hot spot locations מסומנים ה- – אזורים המאופיינים בשינויי מיקום אטומיים חריגים בתוך החלקיק. ננומטר 20 קוטר החלקיק המקורי לחו זקם של חומרים מתכתי ים