מגזין הטכניון | סתיו 2019

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28320890 למ אמר: 32 רפואת צלילה ד"ר רן אריאלי פרופ' אבי מרמור ח וקרים מהפקולטה להנדסה כימית ומהמכון לרפואה ימית עשו צעד דרמטי בהבנתה של מחלת הדקומפרסיה, הנפוצה בקרב צוללים. החוקרים הציגו את הממצאים בהרצאה המרכזית בכנס בין-לאומי בדרבן, דרום אפריקה. זהו כנס תלת-יבשתי המפגיש חוקרים מאירופה, מדרום אפריקה ומאוקיאניה (אוסטרליה וסביבתה). ד"ר רן אריאלי מהמכון לרפואה ימית ופרופ' אבי מרמור מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון מאמרים, ובשנה שעברה פרסמו 15 פרסמו עד כה מאמר Physiological Reports בכתב העת המסכם את מחקריהם בתחום. המחקרים האמורים סללו דרך לחישוב מדויק יותר של כל הגורמים במנגנון הדקומפרסיה, וזאת על סמך מודל פיזיולוגי ומכני מוכח. דקומפרסיה היא תופעה העלולה להתרחש בגופם של צוללים כשהם עולים במהירות אל פני המים. זאת בשל יצירת בועות חנקן ברקמות הגוף. כאשר העלייה איטית לא נוצרות בועות, ואם הן נוצרות הן עוברות מכלי הדם אל הריאות המשמשות מסנן יעיל; אולם כאשר העלייה מהירה מדי נוצרת דקומפרסיה, או "מחלת הפחתת הלחץ". הבועות שנוצרות ונגזרותיהן גורמות לפגיעה בחוט השדרה, במוח, במפרקים, באוזן ובעור. במקרים חמורים עלולה המחלה לגרום למוות. התגלית המרכזית של ד"ר רן אריאלי ופרופ' אברהם מרמור היא שהיווצרותן של בועות החנקן, הגדולות יחסית, מותנית בקיומן המוקדם של בועות ננומטריות. על פי המודל שהם הציעו והדגימו, התפתחותן של הבועות הננומטריות תלויה במידת ההידרופוביות של המשטח, כלומר המידה שבה הוא דוחה מים. בשלב הראשון בחנו החוקרים בניסוי את היווצרותן של בועות ננומטריות על משטחים בתנאי דקומפרסיה (הפחתת לחץ). הניסוי הראה שככל שהמשטח הידרופובי יותר, הבועות ייווצרו במהירות רבה יותר ובכמות גדולה יותר. בשלב הבא הם ערכו ניסוי דומה על כלי דם גדולים של כבש וגילו שעל הדופן הפנימית של כלי הדם שוקע פוספוליפיד שמקורו בריאה ויוצר כתמים הידרופוביים פעילים. בעקבות הורדת הלחץ, הבועות הננומטריות שנוצרו על פני הכתם ההידרופובי קולטות את עודף החנקן ומתרחבות, וכאשר הן מתנתקות מכלי הדם הן תולשות חלקים מקרומי התא ובעקבות זאת פוגעות באנדותל - תאי השכבה הפנימית בכלי הדם. בועות אלה הן שגורמות למחלת הדקומפרסיה. המודל החדששופך אור גםעל ההשפעותשל גורמים שונים כגון גיל ותזונה על רמת הנזק מדקומפרסיה. החוקרים מאמינים כי אימוץ המסקנות יוביל להפחתה במקרי הדקומפרסיה החמורים, המסכנים את חייהם של צוללים רבים. ואומנם, ז'אן פייר אימבר ), מבכירי המומחים בתכנון טבלאות צלילה Imbert ( בימינו, ביקש את מצגת ההרצאה כדי לתכנן טבלאות צלילה חדשות המבוססות על המודל הנוכחי. הוא פרופ'-אמריטוס בפקולטה להנדסה פרופ' אבי מרמור כימית ע"ש וולפסון בטכניון. הוא עוסק בתופעות שטח ובתרמודינמיקה. בשנים האחרונות החל לחקור בנושא של השפעת פני שטח של מוצק על יצירת בועות בזמן רתיחה ועל יצירת טיפות בזמן עיבוי. , פיזיולוג, היה ראש מדור מחקר במכון לרפואה ד"ר רן אריאלי ימית של חיל הים. כיום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא ממשיך בפעילות מחקרית.