מגזין הטכניון | סתיו 2019

46 בוגרים בשטח להכיר סטודנטים במעונות קנדה, שרבים מהם הם חברים טובים עד היום, ובעיקר - להכיר את נאפע בקורס 'מבנה מחשבים' של צחי." צחי הוא פרופ' צחי בירק, שהנחה את השניים בלימודי התואר השני בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. "בילי ונאפע קיבלו בטכניון את הדבר החשוב באמת - מיומנויות של חשיבה עצמאית והתמודדות עם אתגרים. הידע עצמו הרי משתנה כל הזמן, מה שלמדת היום עשוי לא להיות רלוונטי בתוך שנה, וממילא את מה שאתה צריך במקום העבודה כבר תלמד שם בכמה שבועות. לכן חשוב לתת לסטודנטים את הכלים להתמודדות בהמשך, כי הפרטים הם בני חלוף - אבל היסודות לא." נאפע בשארה נולד בחיפה בתקופה שהוריו התגוררו במעונות הטכניון ואביו למד לתואר שני בהנדסת חשמל. בתוך זמן קצר עברה המשפחה לתרשיחא, שם גדל עם אח ואחות, גם הם כיום בוגרי הטכניון. כבר בחטיבת הביניים היה למוריו ברור שהוא תלמיד מבריק במיוחד, מה שהוביל אותו לתוכניות הנוער במכון ויצמן למדע ולאולימפיאדות במתמטיקה ובפיזיקה בישראל ובחו"ל. כשעמד לסיים את התיכון היה לו ברור שילמד בטכניון, אבל הוא התלבט לגבי תחום הלימוד. "האהבה שלי הייתה תמיד למדעי המחשב ולהנדסת חשמל, אבל אבא שלי סחב טראומה מסוימת כערבי ישראלי שלמד כאן הנדסת חשמל ולא היה יכול לעבוד במקצוע, כי רוב המשרות הרלוונטיות היו אז בתעשיות הביטחוניות. פרופ' אדם שורץ, כיום המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, הרגיע אותי בעניין העבודה אחרי הלימודים - והוא צדק." בשארה התקבל לתוכנית רוטשילד טכניון למצוינים, ) פגש את ביליק 1994( ובשנת הלימודים הראשונה ואת פרופ' בירק. "הוא בלט מאוד בכל מובן," מספר פרופ' בירק, "ולכן שאלתי אותו אם הוא מעוניין בעבודת קיץ קרוב לבית. חיברתי אותו לאיל וולדמן, בגלילאו ובהמשך הקים את 2 שהיה אז מספר מלאנוקס. אמרתי לאיל: 'הפניתי אליך סטודנט צעיר בלי לבקש את רשותך, ואיני מתנצל. אני מציע לך ) אחר כך לחשוב מה לעשות 2( , ) לחטוף אותו 1( ) לזכור מי הפנה אותו אליך'." 3( איתו, וכמובן כשסיים ביליק את התואר השני הוא הצטרף לגלילאו בעידודו הנמרץ של בשארה, ובתוך שבועיים כבר עלה על מטוס לסבב שיחות עם לקוחות החברה. נמכרה גלילאו לחברת מרוול 2000 בשנת האמריקאית, והשניים החליטו להמשיך במרוול. "כבר היינו בתפקידים בכירים מאוד והייתה לנו מחויבות גדולה לחברה," אומר בשארה. "אני של מרוול, כלומר לראש הזרוע של CTO התמניתי ל- גלילאו בארצות הברית, והקשר שלי עם בילי עבד טוב מאוד עבור מרוול: אני עבדתי עם הלקוחות בארצות הברית ובילי טיפל כאן בארץ בפיתוח ובייצור לפי דרישות הלקוחות האמריקאים. ככה זה עבד במשך עשר שנים." החליטו ביליק ובשארה להקים חברה 2011- ב משלהם. לפני כן נדברו לטוס לטרק משותף באנפורנה בנפאל, "כדי לבדוק איך הזוגיות שלנו עובדת. אבל קודם כול הלכנו להתייעץ עם אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו." במישור התיירותי הייתה הפנייה לווילנץ טעות חמורה, שהן הוא השיב להם מייד: "אני בפנים. קחו מיליון דולר, מחר מתחילים." באותו רגע התנפץ 20 החלום על הטרק באנפורנה אבל נולדה החברה . "אביגדור הרים לנו Annapurna Labs החדשה, את תקרת הזכוכית," אומר ביליק, "ויצאנו לדרך עם עוד שני חברים מגלילאו - רונן בונה ומנואל אלבה." ביליק התמנה למנכ"ל החברה, בשארה ) ובונה לסמנכ"ל CTO לנשיא ולסמנכ"ל טכנולוגיות ( ההנדסה. וילנץ היה ליו"ר מועצת המנהלים ואלבה לאחד מחבריה. פרופ' בירק היה חבר במועצה המייעצת הטכנית של החברה. החברה החדשה אופיינה לא רק בשם מגניב אלא גם בחשיבה ייחודית ובדפוסי עבודה חדשניים: צוות מנוסה מאוד; חדשנות תפיסתית שכללה ישיבות בחוץ ולא במשרד; סביבת עבודה אחת שכללה את כל שלבי תהליך הפיתוח; ופיתוח שבב מוכוון-תוכנה במקום שבב שמחייב את אנשי התוכנה להתמודד עם מגבלותיו בהמשך. המייסדים הקפידו על התנהלות מכוונת-לקוח, ולכן את הקשר הראשוני עם לקוחות פוטנציאליים יצרו ביליק ובשארה עצמם ולא אנשי שיווק. עוד היה ברור להם שמחיר המוצר חייב להיות נמוך בעשרות אחוזים ממחירי "הרגשנו את המלחמה באופן יומיומי. פעם אחת, בזמן משחק כדורסל ליד הבית, חבר שלי חטף כדור מרובה צלפים מול העיניים שלי"