מגזין הטכניון | סתיו 2020

19 מחקר בפקולטה לביולוגיה: כך “מנצחת” הסביבה את הגנטיקה בהשפעה על פוריות האדם בסביבות שונות. אפיגנטיקה, מונח שטבע הביולוג קונרד וודינגטון , עוסקת בהשפעות הגנטיות שאינן מתבטאות בעקבות 1942- ב שינויים ברצף של הדי-אן-איי, אלא מתוספות כימיות שמובילות לשוני באריזת הדי-אן-איי - הכרומטין. צורת האריזה של הדי-אן-איי בכרומטין משמעותית מאוד, שכן היא משפיעה על ביטוי הגנים. פרופיל האפיגנום מושפע מגורמים רבים כגון תזונה, דלקות ואף מצבי עקה, גורמים העשויים להוביל לתכנות-מחדש של מערכות פיזיולוגיות ובהן מערכת הרבייה. לדברי פרופ’ מלמד, “הכרומטין קובע אילו גנים ייחשפו למנגנוני הקריאה הגנטית וכך יופעלו - ואילו גנים יישארו כבויים. כיום אנחנו יודעים לערוך במעבדה מניפולציות מדויקות מאוד בכרומטין ולראות כיצד הן משפיעות על הביטוי של גנים מסוימים. כבר זיהינו גנים הרגישים במיוחד לסביבה - גנים שעוברים שינויים אפיגנטיים בילדות - וחקרנו זאת גם במודל של דלקת לפני התבגרות המינית. שינויים אלה שותפים בשינוי תכונותיה של מערכת הרבייה.” כאמור, הגירה למערב בגיל צעיר גוררת תקופת פריון ארוכה יותר, המעידה על האטת קצב אובדן הביציות. לדברי פרופ’ מלמד, “כאשר נבין עד הסוף את המנגנון המולקולרי, נוכל להשיג את הארכת תקופת הפריון גם באמצעות התערבות יזומה ומלאכותית בכרומטין.” מעבר לסקרנות המדעית יש במחקרים אלה פוטנציאל יישומי נרחב, שכן דפוסי הפוריות משפיעים על תהליכים רבים בגוף, ובהם הזדקנות, מחלות זיקנה, התפתחויות סרטניות ודלדול עצם. המסר: מחקר בין-תחומי פרופ’ מלמד מדגישה כי חוץ מהמאמר הספציפי וממצאיו החשובים, “החיבור שנעשה בין צוותי מחקר שונים מדגיש את הצורך לשלב גישות שונות ותחומי מומחיות שונים - אנתרופולוגיה בבני אדם, ביואינפורמטיקה וביג דאטה, ניסויים, ביולוגיה מולקולרית ואפילו ביופיזיקה. לכן מחקרים כאלה אינם אפשריים בלי שיתוף פעולה בין-תחומי כזה.” המיועדים BBSRC/ESRC המחקר נתמך על ידי מענקי למחקר אפיגנטי בין-תחומי ועל ידי קרן המדע הלאומית .) ISF בישראל (