מגזין הטכניון | סתיו 2024

17 סדרה של גנים המשפיעים על תאים שאותם גנים אינם מבוטאים בהם. במילים אחרות, מדובר בגנים המבוטאים בסוגי תאים מסוימים אך משפיעים על סוגי תאים אחרים. החוקרים מראים במאמרם כי סדרת הגנים הייחודית שגילו מאופיינת בשכיחות-מוטציות גבוהה יותר. לדבריהם, שכיחות גבוהה זו מייצרת “מרחב התפתחותי” שבו נוצרת שונות בין-תאית גבוהה, החיונית להתאמת האורגניזם לסביבה, וזאת בלי לחולל נזק משמעותי. לדברי פרופ’ שי שן-אור, “אחת ההשלכות החשובות של הממצאים שלנו היא שיכולתה של מערכת החיסון להשתנות ולפתח יכולות חדשות תלויה באינטראקציה בין סוגי תאים שונים יותר מאשר באינטראקציה בין תאים מאותו סוג. הגילויים האלה מספקים לנו הבנה לאופן התפתחותן של מערכות מודולריות מורכבות. מודולריות כזאת אומנם נצפתה בעבר בהקשר של גנים וחלבונים המפתחים יכולות חדשות, אולם היא מעולם לא נחקרה במערכות רשתיות מורכבות דוגמת האינטארקציה הבין-תאית במערכת החיסון. להערכת החוקרים, מחקרי המשך הקשורים לכושר ההתפתחות של מערכת החיסון לא רק ישפכו אור על המנגנונים שבבסיס תגובות חיסוניות אלא גם יסייעו בפיתוח פתרונות ביומימטיים (הנדסה בהשראת הטבע), system-of- למשל מערכות מלאכותיות מורכבות ( ) שגם הן, בדומה למערכת החיסון, מושתתות systems על השפעות גומלין בין יחידות פונקציונליות. המחקר נתמך בנדיבות על ידי קרן המדע הישראלית ), קרן אפלבאום, קרן מילגרום, קרן המחקר ע”ש ISF ( קולק, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן ומלגת אלי קאופמן. פרופ’ שי שן-אור הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית, מדען ראשי ומייסד שותף בחברת (הזרוע הרפואית של Tech-AI.BioMed סייטוריזן, ראש המרכז לבינה מלאכותית בטכניון) וראשמכון זימין בטכניון.  האינטראקציה בין תאים במערכת החיסון היא “המערב הפרוע” המאפשרת לאבולוציה לחולל שינויים שעשויים להוביל לפונקציונליות חדשה. באיור: קבוצה של גנים הפועלים בתא אחד אך משפיעים על תא אחר, כך גילו החוקרים. הגנים האלה מועדים למוטציות חדשות יותר מכל גן אחר במערכת החיסון, הן בעכברים והן בבני אדם