מגזין הטכניון | קיץ 2022

21 קיץ בא ושוב זה חם”, שר אריק איינשטיין לפני שנה. והינה, שוב קיץ בא ושוב זה חם 50- יותר מ - והרבה יותר חם, כמו שכולנו מרגישים. משבר האקלים השנים 30- כבר הביא לעלייה של כשתי מעלות צלזיוס ב האחרונות בישראל. אבל הטמפרטורה היא רק חלק אחד בסיפור החם של הקיץ. החלק השני, והמעיק לא פחות, הוא הלחות. כשהטמפרטורה והלחות משלבות ידיים ויוצאות במחול דביק, אנחנו חשים על בשרנו את צירוף המילים המוכר והמאיים “עומס חום”. הסיבה: ככל שהלחות גבוהה יותר, כך קשה יותר לגופנו לצנן את עצמו באמצעות הזעה. נתונים חדשים בנושא זה הוצגו לאחרונה בכנס “הנדסת מים וסביבה אל מול שינויי האקלים” שערכה באפריל היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. באחד המחקרים שהוצגו בכנס נעשה שימוש בנתונים מתחנות מדידה קרקעיות של השירות המטאורולוגי הישראלי וממידע של לוויין תצפית אמריקאי כדי למפות את עומס החום הממוצע בשעות הצוהריים של חודשי ועד היום. המחקר 80- יולי-אוגוסט בישראל משנות ה הראה עד כמה אנו חשופים לעומס חום, והמחיש שכל מה שאריק איינשטיין שר - ואנחנו מרגישים - נכון: עומס החום הולך ומחמיר בכל חלקי הארץ, ובצפון במיוחד. לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפת יתר לחום גורמת להשפעות פיזיולוגיות חמורות, מחמירה בעיות בריאותיות קיימות כגון מחלות נשימתיות ומחלות לב וכלי דם ומשפיעה לרעה במיוחד על זקנים, ילדים ונשים בהיריון. לפי הארגון, אירועי החום בעולם הולכים ומתגברים בעוצמתם, בתדירותם ובמשכם עקב משבר האקלים. אירועים זכורים במיוחד הם גל החום שפגע אלף מקרי מוות, גל החום 70- וגרם ל 2003- באירופה ב אלף מקרי מוות, וגל 56- וגרם ל 2010- שפגע ברוסיה ב , בצפון אמריקה, וגרם 2021 , החום שהכה בשנה שעברה ״ מקרי מוות ולשרפות עצומות. 1,400- לכ הסכנות של גלי חום קיצוניים וקצרי טווח בולטות לעין, אבל ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ממושכת לעומס חום מסוכנות לא פחות. מאמר סקירה שפורסם בשנה שעברה איגד מחקרים עדכניים בנושא והראה שחשיפה ארוכת טווח לחום גבוה מפעילה לחץ כבד על הבריאות, הרווחה, והתפקוד הכללי של האוכלוסייה. “עומס חום מחליש את הגוף”, מסביר פרופ’ דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שעמד בראש המחקר החדש עם ד”ר רקפת שפרן-נתן. “בעוד שקל להבחין ולחקור אירועי טמפרטורה קיצוניים קצרי טווח, ייתכן שגם עומס חום גבוה שמתמשך על פני עשורים רבים מגביר את התחלואה והתמותה של האוכלוסייה”. פרופ’ ברודאי הגיע לעיסוק בעומס החום בישראל לגמרי 2015- במקרה. הוא בכלל רצה לחקור זיהום אוויר. ב הוא פיזר עשרות חיישנים בארבע שכונות בחיפה, ליד הטכניון, כדי למדוד ריכוזי זיהום אוויר מסוגים שונים ולמצוא את מקורם. מלבד נתוני זיהום, אספו החיישנים גם נתוני טמפרטורה ולחות. משעות היום 82% “שמנו לב”, אומר ברודאי, “שבמשך של יולי-אוגוסט, תושבי האזורים שנבדקו היו חשופים לעומס חום שלפי מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית הוא מסוכן לבריאות”. הממצאים החריגים הביאו את קבוצת המחקר של ברודאי לשלב השני במחקר: הם החליטו לבדוק יותר מארבע שכונות בחיפה, ולא להסתפק רק בקיץ של שהיה חם במיוחד. הנתונים הראו שעומס החום 2015 גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור. בשלב השלישי של המחקר החלו ברודאי ושפרן-נתן אמריקאי, Landsat לעשות שימוש בנתונים מלוויין ומודד נתוני טמפרטורת קרקע 80- שפעיל מאז שנות ה מטר. נתונים אלה שולבו 30 ברזולוציה מרחבית של במפות שהופקו מנתוני השירות המטאורולוגי. פרופ׳ ברודאי מקווה שהמפות שיתקבלו במהלך המחקר החדש יוכלו לעזור בתכנון עירוני מקיים שיצמצם את ההשפעות המזיקות של עומסי חום בעתיד. “אפשר להשתמש בהן לתכנון עתידי של תשתיות אנרגטיות שנדרשות לשם מיזוג חללים בנויים, לצפי של צריכת מי שתייה ולתכנון שטחים מוצלים”. במדינה מוכת שמש וחסרת הצללה במרחב העירוני כמו שלנו, אפשר רק לקוות - ולמעשה, ראוי לדרוש - שמקבלי ההחלטות ברמה העירונית והלאומית ינקטו את הפעולות הפשוטות שיכולות לשמור על בריאותנו ורווחתנו במרחב הציבורי. כתב: יהונתן שר, זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה עומס החום - השילוב בין טמפרטורה ולחות - מזיק מאוד לבריאות פרופ’ דוד ברודאי