מגזין הטכניון | קיץ 2022

33 שבו נבנתה תחנת החלל הבין-לאומית, והדור הרביעי שבו אנו נמצאים - דור המתאפיין בכניסה מסיבית של גורמים פרטיים לתעשיית החלל. “אם בעבר התנהלה התחרות על החלל בין המעצמות, כרגע היא מתנהלת בין חברות, בהובלה עולמית של אילון מאסק, ריצ’רד ברנסון וג’ף בזוס. הכניסה של גורמים פרטיים קשורה בירידה החדה בעלויות השיגור ובעלייה ברווחיות בתחום, כמו גם בפיתוח שיגור מרובה-לוויינים וביכולת לדחוס יכולות עצומות לתוך אותה יחידת נפח ומשקל שאנו משגרים לחלל. משוכות הכניסה לחלל נמוכות יותר, וגם גופים קטנים יכולים להשתתף בפעילות הזאת. ההשקעות בתחום צומחות בחדות, כמעט מעריך שתוך Bank of America כמו מגזר הסייבר, ו- עשור הן ישולשו. בסופו של דבר, המהפכה המתרחשת בתחום הזה דומה בעוצמתה למהפכה שחוללה המצאת האינטרנט.” השנה חתמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על הצטרפותה לתוכנית ארטמיס, המתמקדת בטיסות מאוישות לירח ולמאדים. במסגרת הכנס הוצגו פרויקטי סטודנטים הנערכים - כטב”ם A 3 TB בהנחייתו של פרופ’ גיל יודילביץ’: - טיל לבחינת בקרת טיסה Cornetto אווירואלסטי, - רחפן המיירט רחפנים עוינים; DroNet והנחייה, - דאון המשוחרר מרחפן; Elevator-to-Horizon Vulture - מדגים לרכב חילוץ אווירי; ו- Savior - כטב”ם ייחודי הממריא ונוחת אנכית. בתחרות הפרויקטים נכללו גם פרויקט רקטי של האוניברסיטה העברית ושני מאמרים של סטודנטים. בביקוש להובלת מטענים ברחבי העולם סיפקה הזדמנות למינוף טכנולוגיות חדשות וליצירת שיתופי פעולה בתחום התעופה. הפיתוחים החדשים בעולמות ההובלה החשמלית וההיברידית, גידול היקף העבודה מרחוק ושימוש בכלי מציאות מדומה ובינה מלאכותית נמצאים בצמיחה משמעותית.” מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד-חמלניק, היא בוגרת הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והשלימה גם תואר שני בלימודי דיפלומטיה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית וממשל (האוניברסיטה העברית). לאחר שירות בחיל האוויר, שבמהלכו הייתה מעורבת בפיתוח ״כיפת ברזל״, התמנתה לראשמנהלת פרויקטי תשתיות לאומיות במשרד התחבורה ולאחר מכן לסמנכ”לית אסטרטגיה וחדשנות בחברת נתיבי ישראל. לתפקיד מנכ”לית משרד החדשנות, המדע 2019 והטכנולוגיה התמנתה בנובמבר האחרון. בשנת הצעירים המבטיחים של מגזין ״דה 40 נבחרה לרשימת מארקר״. היא נשואה, אם לשלושה ומתגוררת ביישוב כרמית שבנגב. הרצאתה בכנס עסקה בנושא החלל החדש כהזדמנות לאומית והתמקדה בפעילות סוכנות החלל ונמצאת 80- הישראלית, שהוקמה בראשית שנות ה כיום באחריותה. לדבריה, “סוכנות החלל הישראלית היא מעין נאס”א קטנה, שלמרות היותה קטנה יש לה יכולות עצומות.” ההרצאה החלה בסקירה היסטורית של הפעילות העולמית בתחום החלל - הדור הראשון שבו נכנסו לחלל רק המעצמות הגדולות, הדור השני שהוביל לנחיתה האמריקאית על הירח, הדור השלישי