מגזין הטכניון | קיץ 2022

37 פאנל הנדסת ביוטכנולוגיה, מימין לשמאל: נשיא ומנכ”ל פלוריסטם יקי ינאי, סמנכ”לית רגולציה והבטחת איכות ב”מי-מד” ד”ר אפרת הרטוג-דוד, סמנכ”לית מחקר ופיתוח ב”פרוטליקס” ד”ר יעל חיון, מנהל טכנולוגיות ראשית ב”אוקו” ד”ר משה בן דוד, מנהלת יחידת המסחור במוסד הטכניון רונה סמלר וחוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ׳ רועי עמית ופרופ’ אסתי סגל הוא לשנות את התמונה הזאת.” רונה סמלר, מנהלת זרוע המסחור של הטכניון ), אמרה כי “כיזמית טכנולוגית אני רואה T 3( חשיבות בצמצום המרחק בין המעבדה לתעשייה, , זרוע המסחור של הטכניון, משמשת גשר T 3- ו בין שני העולמות ופועלת להאצה של חדשנות לכדי היתכנות טכנולוגית יישומית תוך הפחתת הסיכון למימושה בתעשייה. בשלוש וחצי השנים חברות סטארטאפ, 45- האחרונות הקמנו יותר מ לפחות מחציתן בעולמות הביוטכנולוגיה והמזון, ויש שיתופי פעולה עם התעשייה בהיקף 200 לנו מעל של מאות מיליוני שקלים. לאחר ההרצאות נערכו שני פאנלים. בפאנל בנושא הנדסת ביוטכנולוגיה השתתפו נשיא ומנכ”ל ״פלוריסטם״ יקי ינאי, סמנכ”לית רגולציה והבטחת איכות ב”מי-מד” ד”ר אפרת הרטוג-דוד, סמנכ”לית מחקר ופיתוח ב”פרוטליקס” ד”ר יעל חיון, מנהל טכנולוגיות ראשית ב”אוקו” ד”ר משה בן דוד, מנהלת יחידת המסחור במוסד הטכניון רונה סמלר וחוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ’ רועי עמית ופרופ’ אסתי סגל. בפאנל בנושא הנדסת מזון השתתפו יונתן ברגר (שטראוס), ד”ר אלחנדרו מערבי (פפסיקו), גופנה ליס-רובין (אסם-נסטלה), ד”ר שמעון שטיינברג The Good Food (ביו-בי), עו״ד ניר גולדשטיין ( ) ופרופ’ יובל שוהם (הטכניון). Institute שלנו לבעיות אמת שעולות בשטח. חשוב לנו להביא את התעשייה לטכניון כי היא ממקדת אותנו במטרות מעשיות, באתגרים שנוכל לסייע בפתרונם.” דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף אמרה כי “בפקולטה יש כיום חברי סגל, ואנחנו מתכוונים להגדיל את המספר 21 בעיקר באמצעות גיוס חברי סגל מתחום המזון. זו הפקולטה היחידה בישראל המחברת פודטק וביוטכנולוגיה, והגבולות בין שני התחומים האלה מיטשטשים. גם חוקרים כמוני, שעסקו קודם רק בביוטכנולוגיה, נכנסים לתחום המזון - למשל בפיתוח בשר מתורבת על סמך טכנולוגיות מעולם הנדסת הרקמות. הכוונה שלנו היא להוביל את תחום הפודטק בישראל, ואין לי ספק שנצליח בכך.” אלי גן, יו”ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, אמר כי “התעשייה הישראלית נמצאת במצב לא מעודד, ומפעלים קיימים מעתיקים פעילות למזרח. כדי להקים מפעלים חדשים ולשמר את הקיימים דרוש מחקר, והדרך לכך היא שיתוף פעולה עם האקדמיה שכולם ירוויחו ממנו - עם ישראל, המפעלים והמוסדות האקדמיים. לצערי הקשר בין האקדמיה לתעשייה גרוע עד כדי נתק לעיתים; ככלל, התעשייה ממהרת קדימה ואינה מעמיקה, והאקדמיה איטית ומייצרת ידע שאינו רלוונטי לתעשייה. התפקיד שלנו בהתאחדות התעשיינים