¯Â˘È˜‰ „¯˘Ó
12
שלא נחמיץ הזדמנויות לקשר בין גורמים 'חיצוניים' לחוקרים
בטכניון גם כשהקשר נראה קלוש במבט ראשון."
¯ÂÈ „¯‡ÈÏÈÓ μ∞
תוכנית המסגרת האירופית ש"רצה" כיום היא התוכנית
השביעית, המקצה סכום כולל של 05 מיליארד יורו. לשם
השוואה, תקציב המדינה של ישראל עומד על כ-06 מיליארד
יורו. המימון שמשיג הטכניון מתוכניות המסגרת עולה בהדרגה,
ובתוכנית הנוכחית הוא מתקרב ל-55 מיליון יורו.
משרד הקישור פועל גם לגיוס מקורות מימון ישראליים למימון
המחקר היישומי, בין השאר באמצעות "מגנט", "מגנטון" ו"נופר"
ו"קמין" )תוכנית חדשה(, מו"פ תעשייתי דו לאומי ותוכניות
אחרות - כולן תוכניות של המדען הראשי במשרד התמ"ת.
בוריס הרשקוביץ, המרכז את הדסק הישראלי במשרד הקישור,
מציין שהמימון המגיע לטכניון מתוכניות אלה שילש את
עצמו תוך פחות מעשר שנים - מ-01 מיליון ש"ח ב-2002 ל-03
מיליון ש“ח כיום.
ÌÂÏÁÏ „ÂÓÏÏ
"צריך להבין שהמימון הוא רק פן אחד," אומר גורדון. "יש כאן
היבטים רבים נוספים, רווחים נוספים, כגון הכשרה של פוסט-
דוקטורנטים, קשרים עם אירופה והעולם, בינאום הקמפוס,
תוכניות אקדמיות משותפות עם אירופה, ועוד. אנחנו מלווים
את החוקרים בכל החזיתות, ומעודדים אותם לחשוב בגדול,
לחשוב רחוק, לחלום - לאן המחקר שלהם יכול להוביל וכיצד
הוא עשוי להועיל לתעשייה, למדינה, לאנושות. התוכניות
האירופיות הן תוכניות מגלומניות, שכוללות המון רכיבים לא
מדעיים, כגון יישום, פוליטיקה, אינטגרציה, תחרות, היבטים
סוציו-אקונומיים שונים, כגון מקומות עבודה ומקצועות
חדשים, אדמיניסטרציה ומימון, ולכן חוקרים רבים מאבדים
את הביטחון ומחליטים לוותר על ההזדמנויות האלה. לכן
חשוב שנציע להם לא רק סיוע לוגיסטי אלא גם מטרייה
כוללת, שתוריד את רמת החרדה ותשחרר את החוקר, ככל
האפשר, לעיסוק המדעי-טכנולוגי.
"אנחנו חייבים לחשוב אסטרטגית. מה זאת אומרת? זאת
אומרת ללמוד את החוקר ולהבין מה הוא עושה כיום, אבל גם
מה הוא יכול לעשות מחר, איך הוא יכול לפתח את טכנולוגיות
העתיד. ואחרי שלמדנו אותו אנחנו צריכים לשכנע אותו
שהפרויקט, או שיתוף הפעולה, משתלם לו.
"אפשר לומר שאנחנו עושים סוג של גישור בין העולם לבין
החוקר, בין מערכות שונות של מינוחים, צרכים והגדרות.
אנחנו מלמדים אותו איך לתקשר עם התעשייה, עם אירופה,
עם כל גורם שיכול לקדם ולהעשיר את המחקר שלהם. הגישור
הזה חייב להיות חכם. אנחנו צריכים גם לשמור על החוקר
שלא יהפוך לקבלן-משנה של התעשייה. אנחנו חייבים לשמור
על האינטרס שלו כאיש אקדמיה, שמעוניין לעסוק במחקר
בסיסי, לכתוב מאמרים, להכשיר סטודנטים ומשתלמים
ולהתמקד בתחומים שמעניינים אותו. וכמובן, אנחנו מחויבים
לשמירה על החופש האקדמי שלו."
‰ˆÂÁ‰ ˙‡¯Ï
"יש חוקרים עם נטייה לחדשנות ויזמות, ויש אחרים שצריך
לסייע להם - חברי סגל עם נטייה תיאורטית, שלא יכולים
לדמיין את עצמם בתוך פרויקטים כאלה," אומר מרק דוויסון,
המרכז את פעילות המו"פ האינדיבידואלי הבסיסי בדסק
הבינלאומי במשרד. "אנחנו חייבים לתת להם אפשרות לראות
החוצה, לראות קדימה, לתכנן את הקריירה שלהם ולחשוב
באופן יישומי בזמן ובעיתוי הנכון."
מבקרים מכל רחבי העולם "עולים לרגל" לטכניון, אבל לדברי
אנשי המשרד, הביקורים הם רק אמצעי שיש למנף לתועלת
הטכניון וחוקריו. "המשימה שלנו היא לזהות את התעשיות
והביקורים הנכונים שיש בהם פוטנציאל לשיתוף פעולה
עתידי, וליזום ביקורים או לקחת חלק בהם. לשם כך דרושה
פעילות מודיעינית מעמיקה, שתאפשר לנו לאתר גורמים
רלוונטיים ולהתמקד בהם. זה חלק חשוב בעבודה שלנו -
ללמוד את האנשים שבאים לכאן, 'לצוד' אותם באופן סלקטיבי
ולא פחות חשוב, לשמור איתם על קשר, לא להרפות."
אחת הדוגמאות המוצלחות למינוף של ביקורים כאלה היא
, שנציגיו ביקרו בטכניון.
Aplus
הקשר עם מכון ספרדי בשם
אנשי משרד הקישור הפגישו אותם עם הפרופסורים יכין
כהן ואייל שמעוני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,
המתמחים בדרכים חדשניות לאריזת מזון )ננו-אנקפסולציה(.
"קשרנו לעניין הזה את החברות שטראוס ופולירז," אומר
שמטוב, ”ונוצר כאן מודל חדש, תהליך חדש, שמעניין את
החוקר ומועיל לתעשייה."
ÔÂÈÎË· Ìȯ˜ÂÁÏ Â¯ÂÈ ÈÂÈÏÓ ˙¯˘Ú
מ
:ERC
ȘÚÓ
- אלה המענקים הכי גדולים שזמינים לנו, והם
ERC
דורשים עבודת הכנה מעטה יחסית," אומר ד"ר אהרון בלנק
מהפקולטה לכימיה, שזכה במענק כזה לפני כשלוש שנים. ד"ר
בלנק עוסק בפיתוח שיטות מתקדמות של תהודה מגנטית,
שיישומיהן מתפרשׂים על פני תחומים רבים: רפואה, מחקר
ביולוגי, אנרגיה סולארית, איפיון חומרים ועוד.
בסך מיליון ורבע יורו. "זה היה
ERC
ד"ר בלנק קיבל מענק
המחזור הראשון שהגיש בקשות למענקים האלה, וכ-%3
מהמגישים זכו במענק. אין ספק שזה היה כדאי."
הם מענקים יוקרתיים שמטרתם עידוד חוקרים
ERC
מענקי
מובילים למצוינות מחקרית. הם ניתנים לחוקרים מבטיחים,
הצפויים להשיג פריצות דרך משמעותיות, בשתי קטגוריות
( וחוקרים ותיקים. סכום
Starting Grants
- חוקרים צעירים )
המענק עשוי להגיע למיליוני יורו. כיום נהנים 71 חוקרים
בסכום כולל של כ-52 מיליון יורו.
ERC
בטכניון ממענקי
פרופסור רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב טוען כי
נחשב ענק, וחריג בשני
ERC
”בשבילנו כישראלים מענק ה-
סדרי גודל מהמקובל בארץ, אך יש לזכור כי חוקרים מובילים
באירופה וארה“ב נהנים ממענקים אישיים גדולים בהרבה.
ראוי לציין ששיפוט ההצעות באירופה הוא בהחלט קפדני
ואיכותי. אכן, האירופים הקימו מפעל לתפארת.“
פרופסור קימל עשה את התארים הראשון, השני והשלישי
בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. לאחר מכן הוא יצא
לפוסט-דוקטורט בברקלי, ושהה במשך כשנה בסטנפורד
ERC
כפרופסור אורח. המחקר שבמסגרתו זכה במענק ה-
עוסק ביישום שיטות גיאומטריות בהבנת צורות ותמונות.
”המענק בהחלט פותח אפשרויות מחקריות חדשות, אך
מחייב את החוקר הראשי להמנע
ERC
גם מציב מגבלות. ה-
מיציאה לשבתון בארה“ב למשך חמש שנים. חוקי השכר של
ות“ת לא נבנו להתמודד עם מענקים שכאלו, ואף מטילים
קנסות על חוקרים שהוזמנו להציג את תוצאות מחקריהם
בעולם בכלל, ובאירופה בפרט, במשך חודשי הקיץ.“
פרופסור קימל מוסיף כי ”עם המענק ובלעדיו אני מרגיש
בר מזל להיות חבר סגל בטכניון. המענק עוזר בעיקר
לדוקטורנטים, דור העתיד שאנו מכשירים, ועל כך תודתי.“
ח ל ו ן ל ע ו ל ם
48...,13,14,15,16,17,18,19,20,21,22 2,3,4,5,6,7,8,9,10,11,...1