43
סטודנטים רבים שואלים את עצמם אם
הלימודים מכשירים אותם כראוי לקראת
”העולם האמיתי“, ואם הנושאים שהם
לומדים, הנלמדים בשיטות הוראה רגילות, אכן
רלוונטיים ”שם בחוץ“.
המחקר והתעשייה במאה ה-12 מאופיינים
במורכבות הולכת וגוברת ובאתגרים חדשים.
כדי להתמודד איתם בהצלחה, ולהמשיך
ולהוביל במחקר ובהיי-טק, חשוב שבוגרי
הטכניון ירכשו דרכים חדשות ויצירתיות
להתמודדות עם בעיות. הלימודים בטכניון
אמורים להכשירם לכך.
בשנים האחרונות גוברת, בארץ ובעולם,
המודעות לתחום חשיבה חדש המכונה
. מדובר
Design
Thinking
באנגלית
במתודולוגיה לפתרון בעיות, שניתן ליישמה
בכל עסק ובכל מקצוע ולהשיג באמצעותה
תוצאות מצוינות.
ניתן לתרגם בקירוב למילה
desig
n
את המילה
העברית ’עיצוב‘. רובנו חושבים על עיצוב
בהקשר האסתטי בלבד. מתודולוגיה זו אכן
שואבת מתחומי התכנון והעיצוב, אולם בשנים
האחרונות הבינו רבים כי ניתן ליישם אותה
גם בתחומים אחרים וכך להשיג פתרונות
ייחודיים. לפיכך משמשת הגישה הזו כיום
לעיצוב של מערכות, תהליכים, אסטרטגיות
ופיתוח הנדסי.
מורכב מארבעה
Design Thinking
תהליך
שלבים עיקריים:
א
.
הגדרת הבעיה. בניגוד למה שהורגלנו,
בעולם האמיתי הבעיה אינה מוגדרת
מראש; ואפילו אם היא כבר הוגדרה,
חשוב שהמתכנן יפקפק בהגדרה זו, ישאל
שאלות, יבחן אותה שוב ויכפור בהנחות
היסוד עד שיגיע ללב הבעיה. כך, לדוגמה,
אתגר שהוגדר באופן מסורתי כ“תכנן
מסך מחשב“ עשוי - בעקבות תהליך של
בחינת הצורך והמטרה - לקבל הגדרה
חדשה: ”מצא דרך ליצור ממשק משמעותי
בין מחשב לאדם“. הגדרת הבעיה תשפיע
משמעותית על הפתרון העתידי.
ב
.
גיבוש חלופות. בשונה מתרגיל בחדו“א,
אין פתרון אחד ויחיד לכל בעיה. לאחר
שהצלחנו להגדיר את הבעיה עלינו לגבש
חלופות. שלב זה חיוני להשגת תוצאות
מיטביות גם אם הפתרון נראה פשוט, או
שכבר נוסה בעבר. ההסתכלות המחודשת
על הבעיה מזוויות שונות, על ידי אנשי
מקצוע שונים המביאים איתם רעיונות
שונים וידע שונה, עשויה להניב תוצאות
מעניינות - תוצאות בלתי צפויות שיכולות
להעניק לנו יתרון בעולם התחרותי שאנו
חיים בו. לסיעור המוחות הזה חשיבות
רבה, שכן לעיתים דווקא בצוות הנוטה
לוויכוחים צצות תוצאות שלא היו צצות
בצוות ששואף לקונסנזוס.
ג
.
בחירת חלופות מובילות ופיתוחן. זהו
שלב הסינון מתוך החלופות והרעיונות
הרבים שהועלו. החלופות שנבחרו עוברות
ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה
הוא שהוא אינו ליניארי וגם לא רציונלי
- לא לגמרי, מכל מקום. במהלך התכנון
נעים המתכננים שוב ושוב בין המיקרו
למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה
מחודשת של כל שלב ושלב.
ד
.
בחירת הפתרון. מתוך החלופות נבחר
הפתרון המתאים ביותר. בכל אופן,
מסתמנת כשיטה
Design Thinking
המבטיחה תוצאות טובות בהתמודדות
עם בעיות מורכבות, ויהא זה ניסוי, מוצר
חדש או תהליך לניהול שירות הלקוחות.
‰ÒÙ˜‰Ó ˙‡ˆÏ
שיטות מתקדמות מעין אלו לא ניתנות ליישום
בלי הטמעה ממושכת כחלק מההכשרה
המקצועית. כיום, מאות שנים אחרי המצאת
הדפוס, מרבית הקורסים בטכניון מועברים
בצורה פרונטאלית: הסטודנט הוא אובייקט
הקולט חומר המשודר אליו על ידי המרצה
והמתרגל.
מרבית הסטודנטים אינם זוכים להתנסות
בפתרון בעיות ”מהחיים“ במשך רוב שנותיהם
בטכניון. יוצאות מן הכלל המחלקה להוראת
המדעים והפקולטה לאדריכלות, שם מתבצע
חלק ניכר מהלימודים בקבוצות קטנות.
במסגרות אלה מתבקשים הסטודנטים לערער
על הנחות יסוד, לשקול חלופות ולקיים
תהליכים של סיעור מוחות. ניסיונות דומים
נעשים בפקולטות נוספות, אך לדעתי יש
להרחיב את היקפם ולהתחיל בתהליך הארוך
של הטמעת ”חשיבה מחוץ לקופסה“ כבר
בשנה הראשונה ללימודים.
במירוץ המתמשך לפסגת האקדמיה העולמית
טוב יעשה הטכניון אם ישקול אימוץ שיטות
הכשרה מתקדמות ויעמיד את עצמו בחזית
ההתקדמות העולמית בתחום. כך נוכל
להמשיך ולמשוך את טובי המוחות בארץ
ובעולם.
ת י י ם
”לפני המצאת הדפוס, מי שהיה מכונה פרופסור היה בדרך כלל
היחיד שהיו בידיו הטקסטים. לסטודנטים היתה גישה לכתבי היד, אבל
בדרך כלל היתה לפרופסור גישה מלאה למידע והוא הרצה עליו.
היום, 005 שנה מאוחר יותר, אם תלך לאוניברסיטה של ניו-יורק או לכל
אוניברסיטה אחרת, תראה שמרבית הלימודים מתבצעים עדיין כאילו
הדפוס לא הומצא“
ניל פוסטמן*
)עמ‘ 52-33(, הוצאת רמות - ליד אוניברסיטת תל-אביב
)עורך(, החינוך במבחן הזמן
)7991(,“ קץ החינוך- האמנם?“. בתוך פלדי א.
פוסטמן נ.
*
** סטודנט לאדריכלות בשנתו הרביעית. משמש כדובר אגודת הסטודנטים בטכניון
ה ח ו ץ - א ק ד מ י
48,44,45,46,47 33,34,35,36,37,38,39,40,41,42,...1