מגזין הטכניון | קיץ 2019

13 5 וקרים מהפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט ומאוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה להעריך את גיל מערכת החיסון והראו כי זהו מדד המנבא תהליכי חולי ותמותה במבוגרים. את Nature Medicine המחקר שהתפרסם בכתב העת הובילו פרופ’ שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט וד”ר ישי פיקמן מהפקולטה בשיתוף חוקרים נוספים מהטכניון ופרופ’ מארק דייוויס מאוניברסיטת - המכון ITI סטנפורד, מומחה באימונולוגיה ומנהל לאימונולוגיה, להשתלות ולזיהומים בסטנפורד. במהלך חיי האדם נתונה מערכת החיסון לנסיגה תפקודית איטית ומתמדת, המלווה בהתגברות תהליכים דלקתיים בגוף. תופעה זו מכונה Inflammation - שילוב של המילים Inflammaging (הזדקנות). להזדקנות מערכת Aging (דלקת) ו- החיסון השלכות הרסניות ובהן פגיעה ביכולתו של האדם המבוגר להתמודד עם זיהומים וסיכון מוגבר לחלות במחלות כרוניות כגון סרטן ומחלות לב - גורמי המוות העיקריים בגיל המבוגר. הזדקנותמערכתהחיסון היאתופעה ידועה, אך אפיונה הכמותי הוא אתגר מורכב המצריך ניטור רב-ממדי לאורך זמן. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית הניטור החדשה שפיתחו החוקרים בטכניון ובסטנפורד. פעם בשנה, במשך תשע שנים, אופיינה מערכת החיסון של אנשים בריאים בגילים שונים. כך אפיינו החוקרים 135 את השינויים החלים במערכת החיסון במרוצת השנים ובנו מודל המכמת שינויים אלה באדם הספציפי. נתונים אלה אפשרו לחוקרים להגדיר באופן כמותי , המבוסס IMM-AGE score את הגיל החיסוני במדד על מרכיבים רבים של מערכת החיסון. מדד זה מספק מידע על מערכת החיסון שהגיל הכרונולוגי איננו יכול לספק. באמצעות השיטה החדשה כימתו החוקרים את הגיל החיסוני של יותר מאלפיים מבוגרים שהשתתפו ) המתקיים Framingham במחקר פרמינגהם ( שנה. באמצעות ניתוח 50- בקרבת בוסטון כבר יותר מ הנתונים שנאספו על מדגם גדול זה הראו החוקרים כי גיל חיסוני מתקדם מנבא תמותה בגיל המבוגר מעבר לגורמי הסיכון הידועים; באותה קבוצת גיל, אנשים בעלי מערכת חיסון מבוגרת נתונים לסיכון- תמותה גבוה יותר מאנשים עם מערכת חיסון צעירה. לדברי פרופ’ שן-אור, “המדד שפיתחנו מספק אומדן טוב של הגיל החיסוני, שהוא מעין שעון ביולוגי שיסייע לגורמי הרפואה לזהות בשלב מוקדם את ) Immunosenescence ההידרדרות החיסונית ( שמתרחשת בזקנה. כעת אנחנו מנסים להגדיר צעדים מניעתיים שיצמצמו את החולי בגיל המבוגר ויעכבו את התמותה. מאחר שהגיל החיסוני מושפע גם מגנטיקה, נוכל לאפיין את הגיל החיסוני של אוכלוסיות בעלות נטייה גנטית לאריכות ימים, למשל צאצאים של אנשים שעברו את גיל מאה ), וכך אולי לאפיין גנים המשפיעים Centenarians ( על הגיל החיסוני. השיטה שפיתחנו תאפשר גם זיהוי של אורחות חיים, הרגלים ותרופות המשפיעים על הגיל החיסוני לחיוב או לשלילה.” המחקר נתמך ממענקים מטעם מכוני הבריאות ), קרן אליסון, מכון האוורד יוז, NIH האמריקאיים ( המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות ובמענקים מטעם קרן המדע הישראלית, מכון רפפורט ופרס משפחת קולק. ח https://www.nature.com/articles/s41591-019-0381-y למאמר: ד”ר ישי פיקמן תמונה גרועה חייבים לצלם איילת אלפרט טכנולוגיה שפותחה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תאפשר התאמה אישית של טיפולים לגילה של מערכת החיסון פרופ’ שי שן-אור