מגזין הטכניון | קיץ 2019

35 מהפקולטה למדעי המחשב פרופ’ רון קימל נבחר לעמית האגודה למתמטיקה שימושית ). האגודה נימקה את SIAM fellow ותעשייתית ( צירופו בתרומתו הרבה לשחזור צורות, עיבוד תמונה ואנליזה גאומטרית. מהפקולטה להנדסה ביו- ד’’ר יואב שכטמן רפואית זכה בפרס עוזי ומיכל הלוי לחדשנות .2019 הנדסית יישומית לשנת מהפקולטה להנדסה ביו- ד’’ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ד’’ר שאדי פרח רפואית ו כימית זכו במלגת מעוף למדענים צעירים מצטיינים בני החברה הערבית. מהפקולטה פרופ’ אמריטוס אברהם שיצר להנדסת מכונות הוכר כעמית כבוד של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל. זאת על תרומתו למשק האנרגיה בישראל. מהפקולטה להנדסת פרופ”ח אסתי סגל ביוטכנולוגיה ומזון היא אחת משלושת הזוכים ACS Measurement Science Lectureship ב- . Awards קיבל פרס חבר כבוד פרופ’ אמריטוס דן אדם בכנס השנתי להנדסה ביו- ISMBE מטעם איגוד רפואית שנערך בחיפה. מהפקולטה פרופ’ אמריטוס אורי שמיר להנדסה אזרחית וסביבתית קיבל את האות הגבוה ביותר של האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית. מהפקולטה להנדסה פרופ”ח ג’וזואה שניטמן ביו-רפואית זכה בפרס למדען מבטיח בתחום .2018 הובלת תרופות לריאות לשנת מהפקולטה יעל שילה ו עדן שלוש הסטודנטיות להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון זכו בפרס ראשון Business Creation and Innovation בתחרות EIT ליזמות וחדשנות של תוכנית המזון האירופית . השתיים עומדות בראש קבוצה שפיתחה Food יוגורט שבו תוספות מלוחות עשירות בסיבים תזונתיים, המבוססות על פסולת הדרים. שלוש אלף אירו לקידום המיזם. 25- ושילה זכו ב J.P. Morgan שלושה חוקרים מהטכניון זכו ב- , פרס יוקרתי המוענק Research Award לדוקטורנטים מצטיינים. הפרס ניתן על מחקר פורץ דרך בתחומי בינה מלאכותית, למידת מכונה, פרטיות נתונים, קריפטוגרפיה ואתיקה של נתונים. השלושה, כולם חוקרים בפקולטה פרופ’ להנדסת תעשייה וניהול ע”ש וולפסון, הם והדוקטורנט ד”ר עפרה אמיר , אביגדור גל , סטודנט בקבוצת המחקר של עומר-בן פורת פרופ’ משה טננהולץ. פרס גמונדר היא הזוכה בפרס גמונדר - הפרס אינה זמיר הדוקטורנטית היוקרתי ביותר של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון ) ניתן על מחקרים Gemunder בטכניון. פרס גמונדר ( דולר 5,000 הקשורים בביטחון ובחלל וכולל פרס אישי של דולר למלגת לימודי מוסמכים בהמשך. 20,000 ופרס נוסף של זמיר עושה את הדוקטורט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בהנחייתו של פרופ’ אמריטוס אלון גני. את בעלה יוסי הכירה במהלך הלימודים לתואר ראשון - גם הוא למד בפקולטה - וכיום הם מגדלים את בתם אגם ביקנעם עילית. עלתה לארץ עם 15 בעיר חרקוב שבאוקראינה. בגיל 1987 זמיר נולדה בשנת אחותה היחידה במסגרת תוכנית נעל”ה (נוער עולה לפני הורים). “במשך שלוש שנים גרתי ולמדתי בכפר הנוער מאיר שפיה. זאת היתה תקופה יפה ומאתגרת שבה יכולתי ללמוד את השפה תוך כדי לימודים ועבודה במשק החקלאי.” בתום הלימודים התגייסה לצה”ל ושירתה כמאבחנת ביטחונית ביחידת המעברים. לאחר תואר ראשון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל המשיכה לתואר שני, ועד מהרה עברה למסלול ישיר לדוקטורט. “בחרתי בתחום ההנעה הרקטית משום שזה נושא שעניין אותי מאוד כבר בתקופת התואר הראשון.” המחקר של זמיר עוסק בשליטה בקצב הבעירה של הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. דוקטורנטית מצטיינת מהטכניון זכתה במקום הראשון בתחרות לימור ארבל-גנון הדוקטורנטית ). ארבל-גנון ISPP הפוסטרים בכנס האגודה הישראלית לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה ( השלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וכיום היא לומדת לדוקטורט במסלול ישיר בפקולטה, בהנחייתה של פרופ״מ יעל יניב. המחקר שהציגה בכנס מתמקד בהשפעה של עומס מכני על קצב הלב - השפעה העלולה להוביל למצבים רפואיים מסוכנים. ארבל-גנון פיתחה מערכת חדשנית המאפשרת מדידה של קצב הפעימות ברקמת קוצב של עכבר בזמן מתיחתה של הרקמה. היא גילתה כי מתיחה של הרקמה הובילה לעלייה בקצב הפעימות ולירידה בשונות הקצב סביב הממוצע. כדי להבין את המנגנונים הפנימיים המקשרים בין העומס המכני (מתיחה) לתפקוד הרקמה היא בנתה מודל מתמטי שמדמה את השפעת המתיחה על תאי קוצב בחולי לב. הסימולציה הראתה כי בשעה ששינויים בריכוז הסידן ותהליכי זירחון תוך-תאיים מגבירים את קצב הפעימות ברקמת קוצב בריאה, אותם שינויים יוצרים הפרעת קצב בתאים של חולי לב. המודלים התאורטיים שהיא פיתחה מאפשרים לנבא את השפעתם של מוטציות וגירויים חיצוניים על פרמטרים בתא שאי-אפשר למדוד בצורה אמפירית, ולכן עשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים לבעיה זו.