מגזין הטכניון | קיץ 2021

44 ארכיטקטורה הדוקטורנטית נעם אטיאס רותמת עיצוב, ביוטכנולוגיה וחשיבה סביבתית ליצירת מוצרים מתכלים מפטריות ניגוד לממלכות אחרות בעולם הטבע, חלקים שלמים בעולם הפטריות טרם נחקרו; אולם בשנים האחרונות, הפוטנציאל שמגולם בפטריות, בעיקר בתחומים הקשורים לאיכות הסביבה ולהתמודדות עם משבר האקלים, הכניס את הממלכה הנחבאת אל מתחת למיקרוסקופ. הדוקטורנטית נעם אטיאס חוקרת את פוטנציאל השימוש בחומרים מבוססי תפטיר פטריות - רשת הקורים הבונה את הפטרייה - כתחליף ידידותי לסביבה לחומרי גלם מזהמים כגון ניילון וקלקר. המחקר נערך בהנחיית דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה (יעקב) גרובמן וראש המסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה פרופ’ עזרי טרזי. לדברי אטיאס הוא משלב כלים של חשיבה עיצובית עם כלים מתחום הביוטכנולוגיה לטובת פיתוח חומרים חדשים ותוצרים חדשניים הממצים את תכונות החומר. אטיאס, שהשלימה תואר ראשון בעיצוב תעשייתי ותואר שני בביוטכנולוגיה, מאמינה שהשילוב בין שני תחומי הידע סולל דרך ליישומים חדשניים. היא מודעת לכך שהמחקר שלה חלוצי ועליה לייצר ידע חדש כמעט יש מאין. המחקר החל בניסיון ליצור חומר חדש מתפטיר הפטריות על ידי גידולן על מצעי רסק-עץ שונים מפסולת גזם מקומית. את התוצרים היא בדקה בהיבטים של הרכב כימי, עמידות לדחיסה, משקל וספיגת מים, ומצאה כי הם יכולים לשמש חלופה מקיימת לקלקר. בעקבות זאת היא עיצבה גרסת כיסוי לג’ריקן הקלקר האייקוני. החדשנות והיצירתיות שהפגינה אטיאס בתהליך זה הובילו את המוצר למוזאון ראשון לציון, שם הוא הוצג במשך שנתיים במסגרת התערוכה ”גרסת כיסוי“ שבה השתתפו פרופ‘ טרזי בראשותו. Tech-Design ומעבדת במקביל פותחו במחקר הצעות לתחליפים בני-קיימא אחרים: שרוולי הגנה לעצים, מגשי הנבטה לשתילי צמחים ומכלי שתילה מתכלים. אטיאס, שעמדה על היתרונות העצומים שבתפטיר הפטרייה, החלה בפיתוח חומרים ננו-ביולוגיים המשלבים תפטיר וסיבי ננו-צלולוז המופקים מפסולת צמחית. התוצאה שהושגה היא חומר טבעי שאפשר לעבד ליריעות דקות וחזקות העמידות בתנאי לחות. חומר זה יכול לשמש כחלופה מקיימת לאריזות מזון חד-פעמיות או כחומר גלם ליצירת חומרים ספוגיים טבעיים לשימוש בתחום ההיגיינה. גם כאן, לחומר החדשני שפיתחה אטיאס יתרון עצום בהיבט של צמצום הנזק הסביבתי. “על רקע משבר הסביבה הגלובלי ובוודאי בשנה האחרונה, שבה גדל השימוש באריזות מזון חד- פעמיות, אין צורך להרחיב בנוגע לערך הסביבתי שבאריזות הבנויות מחומר מתכלה כזה,” היא אומרת. אטיאס תופסת את עצמה כחוקרת הפועלת בנישה ייחודית המשלבת עיצוב תעשייתי וחשיבה סביבתית. “יש פער משמעותי בין מהנדסי חומרים לבין מעצבים. בשעה שחוקרים רבים מפתחים חומרים חדשניים אבל מתקשים למצוא להם שימושים יעילים ומשמעותיים, מעצבות ומעצבים רבים מחפשים חומרים חדשים שישתלבו במוצרים בני-קיימא. המטרה שלי היא לגשר בין שני העולמות, זאת באמצעות שימוש בידע ובכלים שרכשתי בתחום הביוטכנולוגיה ושילובם בשיטות החשיבה המוטמעות בי כמעצבת.” לאחרונה זכתה אטיאס בפרס ג’ייקובס למאמר מצטיין. את הפרס מעניק בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש אירווין וג‘ואן ג‘ייקובס, והוא ניתן Systems Sustainable לה על מאמר שפרסמה בכתב העת שנבחר גם לכריכה של כתב העת. Advanced או לא להיות פטריות ב נעם אטיאס https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/adsu.202170003 למאמר: