מגזין הטכניון | אביב 2022

23 ב סוף פברואר קיים הטכניון כנס בנושא “בינה מלאכותית - מסיסמה איש ובהם דמויות מובילות מהטכניון, 350 ליישום”. בכנס השתתפו מהתעשייה ומגופי הממשלה. נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בפתיחת האירוע כי “לאחרונה סיימנו לגבש תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב מתוך החלטה להמשיך לעמוד בחזית המחקר בעולם. בכל התרחישים שהועלו בדיונים היה ברור כי השנים הקרובות יעמדו בסימן הידוק היחסים בין האקדמיה לתעשייה. זה הרקע לכנס הזה, שמפגיש גורמים מהטכניון ומהתעשייה כדי לגבש שיתופי פעולה החיוניים לשני הצדדים. בטכניון.” AI עבורי זו הזדמנות להתגאות בהישגיה של קהילת ה- MLIS את הכנס הובילו פרופ’ אסף שוסטר ופרופ’ שי מנור העומדים בראש - המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הרצאתו של פרופ’ מנור ) ובעיקר במגבלותיו. “בתחום RL עסקה בתחום של למידה על ידי חיזוקים ( זה,” אמר פרופ’ מנור, “אומנם נרשמו הצלחות מרשימות מאוד בעיקר בתחום המשחקים, אבל עוד לא פתרנו למשל את אתגר הרכב האוטונומי. למה? כי יש דברים שקשה מאוד לזהות באמצעים ממוחשבים. נהג אנושי, עם כל מגבלותיו, יודע לזהות הולך רגל בוודאות גבוהה, ומבין שאם שקית ניילון מתנופפת לעברו אין סיבה לשבור לנתיב הסמוך כדי לחמוק ממנה; מחשבים עדיין לא יודעים לעשות את זה באופן סביר.” - ניטור של שטפי נתונים StreamMining הרצאתו של פרופ’ שוסטר עסקה ב- עצומים בזמן אמת. בתהליכים אלה נוצרים לעיתים עשרות אלפי אירועים בשנייה, והאתגר הטכנולוגי הוא לנתח אותם במהירות, באמינות ובאופן אוטומטי. הרצאות הכנס עסקו במגוון רחב של נושאים ובהם הממשק בין למידה חישובית למשתמש האנושי (ד”ר ניר רוזנפלד, הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב); ) במגוון יישומים (פרופ’ מיכאל Denoising חשיבותה של הסרת רעשים ( אלעד, הפקולטה למדעי המחשב); מהפכת הרובוטיקה שעדיין לא התרחשה (ד”ר אביב תמר, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי); יצירה של תמונות, סרטוני וידאו ויצירות מוזיקליות על סמך דוגמה בודדת (פרופ’ תומר מיכאלי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים); הפער בין המוח למודלים של בינה מלאכותית בהתמודדות עם אתגרים כגון ראייה וזיהוי דיבור (פרופ’ דניאל סודרי, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים); כיצד נסביר למערכות ממוחשבות את ההקשר האנושי-התנהגותי (פרופ’ עפרה עמיר, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול); הטמעה של למידה עמוקה בעולם הרפואה (פרופ’ תמיר חזן, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול); ואנליטיקה אורבנית בתכנון ובקביעת מדיניות (פרופ’ פנינהפלאוט, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים). פרופ’ אוריתחזן מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה דיברה על תהליכי חדשנות במערכת החינוך. - המרכז ללמידה MLIS בארגון הכנס השתתפו שלושה גופים טכניוניים: - המרכז TDSI - המרכז להנדסת מחשבים, ו- TCE חישובית ולמערכות נבונות, הכלל-טכניוני למחקר במדעי הנתונים. את הכנס הנחתה פרופ’ ליהי צלניק-מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. מתהליך של העברה גנטית - העברה של מקטעים גנטיים בין אורגניזמים או בתהליך של החלפה של החיידק המזהם בחיידק אחר, עמיד לתרופה. השימוש באנטיביוטיקה מאיץ תהליכים אלה. תהליך זה, גילו החוקרים, מתרחש גם כאשר הרופא רושם למטופל אנטיביוטיקה מתאימה לכאורה מבחינת יעילותה בזיהום. “כעת,” אומר פרופ’ קישוני, “ביכולתנו לנבא את תהליך רכישת העמידות על סמך עברו הרפואי של אותו המטופל, בעיקר כשמדובר בזיהומים חוזרים. אנו מניחים שבעתיד, ניתוח המיקרוביום של המטופל - אוכלוסיית החיידקים בגופו - יאפשר אף להגדיל את יכולת הניבוי. בניגוד להתפתחות מוטציות חדשות, שקשה מאוד לנבא, בהקשר של העברה גנטית או החלפה של החיידק המזהם אפשר לחזות את התהליך על סמך ידע קודם - בעיקר אם מסתמכים על ניתוח של מידע רב באמצעות למידה חישובית, כפי שעשינו במחקר.” אכן, צוות המחקר מציג אלגוריתם הממליץ על מרשם מותאם אישית המנבא איזו תרופה תאיץ התפתחות של עמידות וכשל טיפולי. שימוש את הסיכון להתפתחות 70%- בכלי זה מפחית בכ עמידות לאנטיביוטיקה. לדברי ד״ר סטרייסי, “זה הכלי שאנחנו מציעים לרופאים - כלי שיאפשר להם לבחור מספקטרום האנטיביוטיקות היעילות לזיהום הנתון את זאת שלא צפויה להוביל להתפתחות עמידות.” (המכונים הלאומיים NIH המחקר מומן על ידי לבריאות בארצות הברית), הקרן הלאומית למדע במסגרת התכנית לרפואה ממוקדת אישית, קרן המחקר ע”ש ארנסט ובוני בויטלר למחקרים מצוינים ברפואה גנומית, האיחוד האירופי (מענק , קרן דן ובטי קאהן. Wellcome Trust ), מלגת ERC ד”ר מתיו סטרייסי, שהוביל את המחקר עם פרופ’ קישוני, ערך את המחקר במסגרת שהותו במעבדת קישוני כחלק מהפוסט-דוקטורט שלו באוקספורד. Wellcome Trust לדבריו, “כחלק מהזכייה במלגת עודדו אותי לצאת לתקופה במעבדה אחרת, ומכיוון שכבר ידעתי על המחקרים של פרופ’ קישוני בטכניון פניתי אליו והוא השיב בחיוב. לצערי, המגפה אילצה אותי להמשיך את המחקר מאנגליה, אבל לשמחתי הספקתי לעשות את רוב עבודת המעבדה בטכניון, ושאר העבודה הייתה חישובית בעיקרה. אני מקווה שהמחקר יוביל למחקרים פרה-קליניים וקליניים שיאפשרו להטמיע בקליניקה את הגישה שפיתחנו.” מדוע מכוניות אוטונומיות מפחדות משקיות ניילון? של עמידות לתרופה בפברואר קיים הטכניון כנס בנושא 24- ב בינה מלאכותית ויישומיה בעולם האמיתי https://bit.ly/3OPqu59