מגזין הטכניון | אביב 2022

50 28 סגל חדש ש רגישות מחקרית https://www.nature.com/articles/s41467-021-27474-3 למאמר: . לדבריה, “מאז ומתמיד הפתיעה אותי העובדה Nature שקטליזה, שהיא אחד מתהליכי הייצור החשובים ביותר, אינה זוכה להתייחסות מספקת מהזווית של מחקר בסיסי. אחת הסיבות לכך היא רמת הסיבוך של תהליכים אלה - אינספור אירועים חשובים המתקיימים בעת ובעונה אחת.” בעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת אוטרכט בחנה ד”ר ווגט תופעה הקרויה רגישות מבנית. פירושה של תופעה זו הוא שגודל החלקיק משפיע על פעילותו הקטליטית. אחרי שנים של עיסוק בסוגיית הרגישות המבנית החליטה ד”ר ווגט לחקור את הצד השני של המטבע: אי-רגישות מבנית. “כאמור, אנחנו רגילים ששינוי החלקיק משנה את התגובתיות שלו, וקוראים לזה רגישות מבנית; אבל במקרים רבים, שינוי גודל החלקיק אינו משנה את פעילותו. התופעה הזאת, אי-רגישות מבנית, הפליאה חוקרים רבים במשך עשרות שנים, אך עדיין לא נמצא לה הסבר מניח את הדעת.” במחקר הנוכחי הראו ד”ר ווגט ועמיתיה כי אי-רגישות מבנית אינה תכונה מהותית; יתר על כן, באמצעות טיפול פשוט בחלקיק אפשר להחזיר לו את רגישותו המבנית וכך להפוך אותו לאמצעי יעיל בתהליכי קטליזה. גילויים אלה התבססו על כמה כלים מחקריים מתקדמים ובהם בחינה של החלקיקים במאיצי חלקיקים ותחת . X קרני , נולדה בהולנד וגדלה ביוסטון, טקסס. 30 ד”ר ווגט, בת באוניברסיטת אוטרכט בהולנד היא השלימה את כל תאריה בכימיה ותואר שני במינהל עסקים. בין לבין היא פתחה עסק בתחום הביגוד והתנדבה בסיוע לילדים במונגוליה. לישראל הגיעה ד”ר ווגט במסגרת הדוקטורט, ובתקופת שהותה במכון ויצמן התאהבה בישראל ובישראלים. “אני לא בטוחה שאתם מבינים מה יש לכם כאן,” היא אומרת. “שמש, ים, אוכל מדהים, פתיחות אנושית. כאישה אני מוצאת כאן המון יתרונות, כי יש לנו כאן הרבה יותר הזדמנויות ושוויון הזדמנויות. לתחושתי, כאן, בניגוד להולנד, אין ניגוד כל כך ברור בין קריירה ומשפחה.” גם כמדענית היא אהבה את מה שמצאה כאן - “תרבות של ידע ומחקר שמעודדת גם מחקר לשמו וגם מחקר שנועד לשיפור העולם.” היא 2021- במהלך השנים זכתה ד”ר ווגט בפרסים רבים, וב החוקרים 30 - רשימת Forbes 30 Under 30- נכללה ב המובילים באירופה בתחומי המדע והרפואה - וקיבלה את , פרס הניתן למדעניות Clara Immerwahr Award מבריקות הנמצאות בתחילת הקריירה כדי שיצליחו בעבודתן וישמשו מודל לחיקוי עבור נערות ונשים צעירות. לטכניון היא הגיעה במסגרת חיפושיה אחר מקום להשתקע בו כחברת סגל. “יש כאן תשתיות ממש מעולות, למשל במיקרוסקופייה, וציוד מתקדם שלא היה לי בהולנד. כחוקרת בהולנד נאלצתי לטוס לא מעט לארצות הברית בשביל ניסויים מסוימים, ועכשיו יש לי הכול. בנוסף מתקיים בטכניון שילוב מופלא של חופש וסדר - נותנים לך להתפתח בכיוון שבחרת ולשחק עם רעיונות ואפשרויות, אבל גם מספקים לך תמיכה עצומה.” יתוףפעולהביןחוקריםמהטכניוןומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד שופך אור על סוגיית “אי- הרגישות המבנית” בתהליכי קטליזה. המחקר נערך Nature Communications שהתפרסם ב- בהובלת ד”ר שרלוט ווגט מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ובשיתוף פרופ’ ברט ווקהויזן מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד. קטליזה היא כלי חיוני במגוון רחב של תעשיות לרבות תעופה, בנייה, זיקוק נפט, מזון ותרופות. כלי זה מייצר שינוי משמעותי במולקולה נתונה באמצעות קטליסט ז״ בעברית. הזרז עצמו הוא חלקיק זעיר המעורר ָ ר ָ - ״ז תהליך כימי. זרזים מסוימים, לדוגמה, מניעים היווצרות של אמוניה, שהיא חומר חיוני לחקלאות. האמוניה נוצרת מאינטראקציה בין מולקולות של מימן וחנקן - אינטראקציה שאינה מתרחשת ללא הזירוז. ד”ר ווגט חוקרת כבר שנים רבות נושאים הקשורים בקטליזה. המאמר הנוכחי הוא כבר החמישי שלה כמחברת ראשית המתפרסם בכתבי העת של קבוצת ד”ר שרלוט ווגט