מגזין הטכניון | אביב 2022

בינה מלאכותית 32 פ יתוח תרופות וטיפולים רפואיים אחרים מתחיל בדרך כלל במחקר בסיסי ונמשך בניסויי מעבדה, בניסויים פרה-קליניים ולבסוף במחקר קליני המאשר הן את יעילות הטיפול בבני אדם והן את בטיחותו. המחקר הקליני הוא תהליך ממושך ויקר החורץ את גורלו של הטיפול - אם יקבל את אישור הרשויות המוסמכות לדוגמה) או יידחה. FDA ( מאמר חדש של חוקרות בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון, בשיתוף ד״ר אריק הורביץ , מציג הטיה ספציפית Microsoft Research מ- המשפיעה על יישום ממצאיהם של מחקרים אלה: תת-ייצוג של נשים במחקר הקליני. במאמר - כתב העת של האגודה JAMIA שהתפרסם ב- האמריקאית לאינפורמטיקה רפואית - מתארות החוקרות הטיה זו ומציגות כלים ייעודיים המתקנים אותה וכך עשויים לשפר את הטיפול הרפואי בנשים. לדברי הדוקטורנטית שונית אגמון, שערכה את המחקר עם ד”ר קירה רדינסקי, “כיום אנו יודעים כי אוכלוסיות שונות מגיבות אחרת לטיפול נתון - למשל, נשים עשויות להגיב לטיפול אחרת מגברים. לדוגמה, תרופה בשם זולפידם, המיועדת להפרעות שינה, משפיעה אחרת על נשים, ולכן חשוב להקצות אותה במינון מתאים - עובדה שהתגלתה רק לאחר שהתרופה שוחררה לשוק. תת-הייצוג הקיים של נשים במחקרים קליניים יוצר הטיה בעייתית הפוגעת באיכות הטיפול בנשים.” ההטיה המגדרית במחקר הקליני אינה חדשה, והיא התעצמה בעקבות אירועים טראומטיים ובהם פרשת התלידומיד - תרופה שגרמה למומים רבים ביילודים לאחר שניתנה לנשים הרות כתרופה לשיכוך בחילות בוקר. הפרשה, שהתרחשה בראשית , הובילה לצמצום דרסטי של השתתפות 60- שנות ה נשים במחקרים קליניים. נחקקו בארצות הברית חוקים המחייבים 1993- ב לשתף נשים במחקרים כאלה ולהתייחס למגדר תיקו ן גורלי ד”ר קירה רדינסקי שונית אגמון https://bit.ly/3rt79eQ למאמר: