מגזין הטכניון | קיץ 2024

הטכניון במלחמה 12 ה סטודנט יובל זרכובסקי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נפצע במוצב בצפון. יאיר טיקוצקי, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, נפצע בעזה. הטכניון תומך בהם ומלווה אותם ועוד עשרות סטודנטים בשגרת היומיום ובלימודים. חיילי צה”ל, 3,000- מאז תחילת המלחמה נפצעו יותר מ ובהם גם עשרות סטודנטים מהטכניון. לשכת דיקן הסטודנטים מלווה אותם ותומכת בהם ובבני משפחותיהם לאורך כל הדרך מרגע קבלת המידע על הפציעה ועד היום. רבים מהפצועים כבר שבו לספסל הלימודים, והעזרה ניתנת להם בהתאם לבקשותיהם - עזרה אקדמית, עזרה כלכלית, עזרה במעונות וסיוע נפשי-רגשי. השירות הפסיכולוגי בטכניון פתח קבוצות תמיכה ללוחמי מילואים שהיו בסכנת חיים, פצועים ושאינם פצועים, לצורך עיבוד החוויות והתחושות. “עם פרוץ המלחמה, אחת המשימות הראשונות שלנו הייתה לאגד את השמות והפרטים של הסטודנטים שנפצעו,” אומרת דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “לצערי אין לי יכולת לרפא את הסטודנטים הפצועים, אבל במסגרת תפקידי יש לי אפשרות לסייע להם כלכלית, במימון שכר דירה או בטיפול פסיכולוגי, מתן הלוואות נוחות, מימון שיעורי עזר וקורסים מקוונים, ובעת הצורך גם במימון של מונית מבית החולים לטכניון בכל בוקר. אני מוקירה תודה על שירותם ועל ההקרבה שלהם למען כל אזרחי המדינה ומאחלת להם ולשאר הפצועים החלמה מהירה. אני מודה להנהלת הטכניון ולידידי הטכניון בארץ ובעולם על הסיוע הנרחב שאיפשר לצוות הלשכה לתת מענה לכל סטודנט וסטודנטית. מעל הכול חשוב לי היחס האישי והאנושי שהם מקבלים מכל הגורמים בלשכת דיקן הסטודנטים.” יובל זרכובסקי: “הפציעה לא תשנה את מסלול חיי” , סטודנט במסלול להנדסת בניין 22 את יובל זרכובסקי, בן 7 בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, תפסו אירועי באוקטובר בבית אימו בהרצליה. לא היה לו ספק שכלוחם הוא ייקרא לדגל, ואכן - כעבור שבועיים גויסה היחידה שלו בתמונה: יאיר מיד לאחר הפציעה כשלידו סרן (מיל’) איתי מזרחי לשירות מילואים, תחילה לצפון, אחר כך לעזה ושוב לצפון. שם בצפון הוא הכיר חיילת, ועד מהרה הפכו השניים בדצמבר היא השתחררה הביתה והוא נשאר 7- לבני זוג. ב במילואים, במוצב בצפון. למוחרת קרה האירוע ששינה את חייו. בדצמבר אחר הצהריים הופצצה העמדה שבה שמר 8- ב יובל, והמבנה קרס עליו ועל חייל נוסף. לדבריו, “רק הרגל נפגעה, אבל החייל השני ממש נקבר מתחת להריסות ולא האמנתי שהוא ייצא מזה בחיים. לשמחתי הוא יצא מזה.” יובל זוכר היטב את כאבי התופת ברגע הפגיעה. “שמתי לעצמי חוסם עורקים וכתבתי לאימא ולחברה שלי שנפצעתי. מישהו הגיע, חיזק לי את חוסם העורקים ורץ לטפל בפצוע השני. אחת הלוחמות הגיעה וליוותה אותי למרחב מוגן, שם טיפלו בי, ובהמשך הטיסו אותי ואת הפצוע הנוסף במסוק לרמב”ם.” ברמב”ם התבשר יובל שככל הנראה ייאלצו לקטוע את רגלו. אם בתחילה עוד הייתה התלבטות, בתוך כמה ימים משדה הקרב לקמפוס הסטודנטים יובל זרכובסקי ויאיר טיקוצקי, שנפצעו בקרבות, חזרו ללימודים בזמן השיקום