מגזין הטכניון | קיץ 2024

26 אבולוציה https://faseb.onlinelibrary.wiley.com/doi/pdfdirect/10.1096/fj.202300927R למאמר: בעות פנים הן מרכיב חיוני בתקשורת האנושית. חיוך, לדוגמה, מופיע אפילו אצל תינוקות שזה עתה נולדו, וגם אם הוא עדיין רפלקסיבי ולא רצוני - השפעתו על ההורים ברורה ומיידית. המונח “הבעת פנים” עצמו רומז שתנועות שרירי הפנים מבטאות מצב פנימי - רגשות, מוטיבציות, מחשבות. יתר על כן, הוא מניח כי תנועות אלה הן אותות שהזולת יודע לפענח ולנבא על פיהם התנהגות עתידית. השפה העברית עשירה בביטויים המכילים את המילה “פנים”, ועושר זה מצביע על המקום המרכזי של הפנים והבעות הפנים בתקשורת בין בני האדם. דוגמאות בולטות הן ביטויים כגון “נפלו פניו”, “אורו פניה” ו”מעמיד פנים”. שמחה ועצב, כעס והפתעה, פחד וגועל - רגשות אלה באים לידי ביטוי בהבעות הפנים שלנו באופן אינטואיטיבי כל כך, שאיננו מרבים לחשוב עד כמה הן מורכבות ועתירות משמעות. יותר מכך, סביר מאוד להניח שמעולם לא הקדשנו מחשבה להתפתחותן במהלך האבולוציה. דרווין דווקא הקדיש לכך מחשבה רבה, והעלה את הדברים על הכתב בספרו “הבעות פנים באדם ובבעלי . בספר זה, שאינו נמנה 1872 החיים” שראה אור בשנת עם ספריו הנודעים, טען דרווין לראשונה כי הבעות הפנים של האדם הן אוניברסליות, ויתר על כן - שאפשר ה משוא פנים ללא הגורילה ליה צילום: ארז ארליכמן