מגזין הטכניון | קיץ 2024

29 שהתנהל כחצי פנימייה. רוב התלמידים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי שונה מאוד משלי ובזכותם נחשפתי לעולם אחר והכרתי המון חברים טובים.” בכיתה י’ התחדשו הנדודים כשהמשפחה עברה לפאלו אלטו - עוד חוויה משנת חיים. “נתקלתי שם בתרבות שונה לגמרי, ופתאום לא הייתי התלמיד הכי טוב שמסיים תואר ראשון 14 בכיתה. פגשתי שם תלמיד בן שכבר מגייס כסף ממשקיעים 17 בסטנפורד ואחר בן לסטרט-אפ השביעי שלו.” על פי עדותו, הקושי שחווה לא היה רק עם כוכבי העל, אלא בכלל. “היה לנו חוג מתמטיקה ולא הצלחתי להבין אפילו את השאלות. כל זה בזמן שילדים צעירים ממני פתרו אותן בקלות.” התסכול והקושי הצטברו והביאו את לייטרסדורף להבריז מבית הספר ביום שהתקיימה תחרות מתמטיקה שבה היה אמור להשתתף. המורה שהבחינה בהיעדרות כתבה מייל להוריו, והם דחפו אותו להתמודד. “הלכתי לתחרות ונכשלתי כישלון טוטלי. לא רק שלא הצלחתי לפתור אף שאלה - גם לא תרמתי כלום לקבוצה שלי.” החוויה הקשה בפאלו אלטו אומנם ליוותה את דין במשך שנים, אולם גם לימדה אותו להתמודד עם כישלון. “שם הבנתי שלפעמים נכשלים גם בפעם , אבל אסור להתייאש. בזכות הכישלונות שבדרך 100- ה הגעתי מיומן לטכניון. הרבה סטודנטים חווים בטכניון בפעם הראשונה קושי וכישלון. טראומה שנדרש זמן להתאושש ממנה. כשאני הגעתי לטכניון התנהלתי בתחושה שיש לי פער להדביק.” והתיקון אכן הגיע - בסמסטר הרביעי בטכניון, בתחרות שהתקיימה במסגרת קורס בתכנון תחרותי, זכתה הקבוצה של דין במדליית כסף באליפות אירופה. היכולת להתמודד עם כישלון אינה היתרון היחיד שלייטרסדורף חייב לנדודיו בילדותו. “בטכניון, בפעם הראשונה בחיי, הצלחתי ליצור לעצמי חיי חברה קבועים. לפני זה היינו תמיד בנדודים. נכון שזה לא רק לרעה, כי המעברים והפגישות התכופות עם אנשים מרקעים שונים דרשו ממני לפתח יכולות הסתגלות וחיבור לאנשים. בעולם המחקר של היום זה יתרון. הדמות של החוקר שיושב במעבדה לבדו כבר אינה קיימת. היום בכל פרויקט עובדים המון חוקרים ממקומות שונים. במאיץ החלקיקים בסרן משתפים פעולה מאות מדענים, ועל כל מאמר חתומים עשרות חוקרים. הבעיות המדעיות היום דורשות גיוון ושילוב של רעיונות.” ובכל זאת, הקביעות החברתית שנוצרה בטכניון עזרה לו מאוד ואיזנה בין ההשקעה בפיתוח האקדמי לחיי החברה. “יש טענה נפוצה שבטכניון יש פחות חיי חברה ממקומות אחרים. אני לא מסכים עם זה. יש המון חיי חברה, אירועים ומסיבות.” את התואר הראשון סיים לייטרסדורף בזמן השירות בצבא, והבחירה להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים הייתה טבעית מבחינתו. מחקר הדוקטורט שלו החל בעקבות קורס בחישוב מבוזר בהנחייתה של פרופ’ קרן הלל-צנזור. “במסגרת מטלת סיום הקורס נדרש כל תלמיד לסכם מאמר ולכלול גם הצעות לשיפור. הגשתי עמודים, אבל קרן קראה לי למשרד 80 בגאווה גדולה ואמרה לי שאת זה היא לא תקרא ושאני צריך לקצר. עמודים, אחר כך לעשרה, 20- בהתחלה צמצמתי ל לחמישה ובסוף לשלושה עמודים. רק בשלב הזה היא הסכימה לקרוא. גם מזה למדתי לא מעט - את חשיבותם של דיוק וצמצום. פרופ’ הלל-צנזור מרחיבה את הסיפור מנקודת מבטה. “בדרך כלל אין ציפייה שהסטודנטים יצליחו לחדש משהו במסגרת מטלת הקורס, אבל הפרויקט שדין הגיש עם אליה טרנר (כיום דוקטורנטית בפקולטה למתמטיקה) כלל רעיון חדש ויצירתי. המאמר שהם בחרו עסק בכפל מטריצות בסביבה מבוזרת. הרעיון שלהם התמקד במטריצות דלילות, וטען שבמצב כזה מודל מבוזר מאפשר לכפול את המטריצות ביתר יעילות.” הרעיון המקורי שהציגו טרנר ולייטרסדורף התפתח למאמר בהנחייתה של פרופ’ הלל-צנזור. “כפל מטריצות הוא פעולה חשובה באלגוריתמים וגרפים. במאמר הם עסקו במציאת תת-גרפים קטנים. בזכות היכולות שהם הפגינו בתהליך פיתוח המאמר הצעתי לשניהם להמשיך לתואר מתקדם. במקרה של דין המאסטר התפתח לדוקטורט במסלול ישיר, והמוטיב המקשר בין התארים הוא העיסוק במטריצות דלילות. עבודות ההמשך לא הניחו הנחות על הקלט אלא תמצתו את המידע, ונעשו בשיתוף פעולה עם חברי קבוצת המחקר בפקולטה וקולגות מקהילת המחקר הבין-לאומית.” פרופ’ הלל-צנזור מספרת בגאווה שלייטרסדרוף הוא חוקר מעמיק ששואף למצוינות בתחום העיסוק שלו. “דין מציג יכולת מרשימה של מחקר קפדני ויצירתי שמקדם את התחום. אף שהמחקר נעשה תוך כדי השירות הצבאי, הדוקטורט שלו כולל תוצאות משמעותיות הן בהיקפן והן באיכותן, והתוצאות התפרסמו בכנסים תחרותיים.” היא מוסיפה שדין גם זכה בפרס יוקרתי מטעם קהילת המחקר הבין-לאומית בתחום התאוריה של חישוב מבוזר. הידע שצבר במסגרת מחקר הדוקטורט משמש את דין גם בפוסט-דוקטורט בסינגפור. “פתחו כאן תוכנית לאיתור הסטודנטים הטובים ביותר באסיה כדי להקים נבחרת שתזכה במדליות זהב באולימפיאדה של מדעי המחשב. הפרופסור שמאמן אותם אימץ אותי, ודרכו הבנתי שמדובר בסטודנטים מבריקים שרק מתחרים אבל אינם חוקרים. התחלתי לעבוד איתם על בעיות בחישוב מבוזר. לקחנו את עולם כפל המטריצות ושיפרנו את מהירות החישוב בזכות הסביבה המבוזרת. אחד הפרויקטים שאנחנו עובדים עליו עכשיו הוא ריצוף גנטי. זה פרויקט שנועד לעזור לעולם הרפואי, בעיקר בתחום הסרטן. ריצוף גנטי דורש לפתור בעיות מורכבות חישוביות. בעזרת הביזור הצלחנו להאיץ את תהליך החישוב.”