מגזין הטכניון | קיץ 2024

36 ארכיטקטורה ואדריכלות נוף ה מתכננים עתיד זהות עירונית חדשה בעפולה, תעשייה ומגורים באשדוד ועתידו של נחל חדרה - בפרויקטי הגמר בארכיטקטורה ואדריכלות נוף גשות פרויקט הגמר בארכיטקטורה ואדריכלות נוף הן רגע השיא בלימודים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. הפרויקטים המוגשים הם תוצר של מחקר ותכנון מעמיק המציעים אפשרות לדמיין שינוי משמעותי במרחב, וזאת רגע לפני שיוצריהם יוצאים לשוק העבודה. בעת שמשבר האקלים מתממש לנגד עינינו, ובארץ שבה אופני השימוש במרחב הציבורי מעוררים מחלוקות עכשוויות, העיסוק בשאלות הללו קריטי לארגז הכלים המקצועי, והוא מייצר פרויקטים עם פוטנציאל מרתק. העבודה על פרויקט הגמר מתקיימת במסגרת של ארבע קבוצות סטודיו בארכיטקטורה וקבוצת סטודיו באדריכלות נוף. קבוצות הסטודיו מתמקדות בנושאים שונים: סטודיו מרחב תודעה וקיימות שבמרכזו דיון ביקורתי בסוגיות הסביבתיות העומדות על סדר היום במרחב הישראלי. (מנחים: ארכ’ שמעיה צרפתי, ארכ’ ישי וול. מנחה מחקרי: ד”ר אור אלכסנדרוביץ’). בסטודיו ארכיטקטורה (פרו) אקטיבית רואים בפרויקט הגמר מעבדה ניסיונית לביקורת וחשיבה מחודשת על תהליכי השינוי בסביבה הפיזית, החברתית והפוליטית (מנחים: פרופ׳-אורח גבי שורץ, ד”ר דקלה יזהר. מנחה מחקר: ד”ר רונן בן אריה). הסטודנטים יכולים גם לבחור בסטודיו עירוני המשמש מסגרת לניתוח, חשיבה ועשייה אדריכליים במציאות העירונית הישראלית (מנחים: פרופ׳-אורח אורי הלוי וד”ר איימן טבעוני. מנחה מחקר: ארכ’ עומרי זילכה). סטודיו נוסף שבמסגרתו עובדים הסטודנטים על פרויקט הגמר הוא סטודיו טכנולוגיה ואדריכלות המשתמש בטכנולוגיות תכנון וייצור עכשוויות כדי לבחון את השפעתם על סוגיות אדריכליות ותרבותיות (מנחים: פרופ׳-אורח איתן קימל וארכ׳ דוד רובינס. מנחת מחקר: ד”ר ליאת אייזן). הסטודיו באדריכלות הנוף פעל תחת התמה ״מציאות, חזון, שינוי - עתיד הנוף הישראלי״ ואיפשר לסטודנטים לבחור פרויקטים העוסקים בעתיד המרחב הישראלי (מנחות: פרופ’-אורחת דפנה גרינשטיין, אדר’ נוף עליזה ברוידא, פרופ’-אורח ברברה אהרונסון ואדר’ הנוף תמר דראל פוספלד. מנחת מחקר: ד”ר שירה וילקוף) עמיאל ליבלינג מסטודיו ״מרחב, תודעה וקיימות״ בחר להתמקד בעיר עפולה, והפרויקט “מארג השאריות” מתמקד בתפקידו של האוכל בהתפתחות ובהתנהלות של המרחב העירוני. הרעיון לפרויקט נולד כשליבלינג השתתף בהצלת מזון בשוק הסיטונאי בחיפה. “במהלך ההצלה הבחנתי בפוטנציאל הקיים בחצר האחורית של מרחבי המזון בעיר. ראיתי מרחב סמוי מהעין, אנושי, המפגיש בין אנשים שונים שלכולם מטרה אחת - לתת חיים חדשים בפירות ובירקות שנזרקו לפח. בפעולה זיהיתי את הכוח שיש למרחב כזה בתוך העיר, כוח כלכלי, חברתי ועירוני, ואיך אפשר לייצר באמצעותו כלי ליצירת זהות עירונית חדשה. העיסוק באוכל מפגיש בין התכנון הנוקשה והגנרי כיום לייחודיות ויוזמות מקומיות שהתפתחו בעבר.” הסטודנטית רוני הלל מסטודיו ״טכנולוגיה ואדריכלות״ בחרה להתמודד עם סוגיה חשובה אחרת - תהליכי המדבור העולמיים והשפעתם על המרחב בישראל. הלל התמקדה ברצועה הישראלית שעוברת את התהליך ומשתרעת מהנגב לכיוון ים המלח. הפרויקט שתכננה מנסה להתמודד עם התופעה באמצעות תכנון אדריכלי ובנייה בחומר מקומי במקום בטון, דרך שיטות בנייה חדשות המבוססות על המסורתיות. הפרויקט הוא פרי של מחקר מתמשך של , שבו מעורבת הלל, בראשות פרופ”ח אהרון MTRL מעבדת שפרכר, המתמקד בשימוש בשיטות בנייה מתקדמות מאדמה. שגיב חמו מהסטודיו העירוני התמודד בפרויקט שלו, ״רובע ת’״, עם אזורי התעשייה העירוניים, ובחר באזור התעשייה באשדוד כמקרה מבחן לתכנון המרחב בהתאמה לצרכים העתידיים. “חקרתי את העיסוק העכשווי במרחבים תעשייתיים. יש כיום מגמות של התחדשות עירונית של אזורי תעשייה. בחלק מן המקרים הם הופכים למרחבי מסחר או אזורי הייטק, אבל מבחינתי הם מספקים הזדמנות לבחון את הקשר בין התעשייה לעיר, למצוא כלי תכנון הפרויקט של שגיב חמו