מגזין הטכניון | קיץ 2024

פרסים ומענקים 38 רס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ דרו וייסמן לפרופסורים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. השניים פיטר קאליס יקבלו את הפרס בתחום בריאות האדם על חלקם המרכזי בפיתוח חיסוני קורונה. הטקס יתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון - חבר הנאמנים של הטכניון. מחקריהם של הפרופסורים וייסמן וקאליס אפשרו את פיתוחם המהיר ואת אספקתם המהירה של חיסונים אפקטיביים לקורונה. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות וטיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם. . RNA פרופ’ דרו וייסמן הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. MD הוא השלים תואר פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם 1977- ב ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה RNA התמקד ב- של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות . הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס RNA על מחקר ברפואה קלינית ופרס Lasker-DeBakey . יחד עם פרופ’ קטלין קריקו מאוניברסיטת פנסילבניה VinFuture משופר mRNA הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח ), המוביל לדיכוי התגובה nucleoside-modified mRNA ( . RNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי mRNA הדלקתית למולקולות פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים LNP ליפידיים ננומטריים ( וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ומובילים אותו לתאים - פלטפורמה ששימשה לימים mRNA ה- . RNA בחיסונים מבוססי פרופ’ קאליס השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה - המרכז למו”פ של תרופות ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס הוא נבחר לעמית החברה המלכותית. 2023- טאנג. ב על ידי ליאו הארווי 1971 אלף דולר, נוסד בשנת 75 פרס הארווי, בסך ), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל 1973-1887( ומתומכיהםהנאמנים.הואמוענקעלידיהטכניוןעלהישגיםיוצאידופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות ועל תרומה לאנושות. עם השנים הפך מהזוכים בו זכו לימים 30%- ל”מנבא נובל” משום שיותר מ בפרס נובל. פ הטכניון הכריז על זוכי פרס הארווי הפרס היוקרתי יוענק למפתחי חיסון הקורונה הפרופסורים דרו וייסמן ופיטר קאליס פרופ’ דרו וייסמן פרופ’ פיטר קאליס בדרך ללינדאו , מיכאל בירק ו ספיר ביטון ני דוקטורנטים מהטכניון, התקבלו לכנס לינדאו שבו נפגשים מדענים צעירים עם 5- ביוני ל 30 במספר יתקיים בין 73- זוכי פרס נובל. הכנס ה מדענים צעירים מרחבי העולם. 650 ביולי וישתתפו בו ספיר ביטון, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, השלימה בפקולטה תואר ראשון ושני וכיום היא מלגאית אריאן דה רוטשילד - מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות. היא עובדת על הדוקטורט בהנחיית פרופ’ ניר טסלר, ובקיץ האחרון פרסמו השניים בכתב העת מאמר העוסק Energy & Environmental Science בפרובסקיטים - חומרים מבטיחים בתחום תאי השמש. פשטות הייצור של תאי שמש מפרובסקיטים מאפשרת לשלבם על פני תאי שמש מסיליקון וכך להשיג שיפור משמעותי בניצול אנרגיית השמש. חוקרי הטכניון זיהו מנגנון התדרדרות שפוגע ביציבותם של תאים כאלה, וממצאי המחקר צפויים להאיץ את פיתוחם ואת הטמעתם במתקנים להפקת אנרגיה ירוקה. מיכאל בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא ) AdQuanta דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר ( מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של וב- Nature Physics מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- בשנה שעברה, ובפרסום השני גם ‘שדרגנו’ Nature Photonics אותו למעמד של אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש - אופטיקה קוונטית של שדות חזקים - שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר , הוביל מיכאל קבוצה Journal of Optics שלישי, שפורסם ב- בין-לאומית של חוקרים והפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה. Photo: The University of British Columbia Photo: University of Pennsylvania School of Medicine ש