44
ה
עשור האחרון הוליד לנו גיבור לאומי
חדש: סטארט-אפיסט שהצליח להקים
חברה טכנולוגית ולמכור אותה במיליונים.
בספר "אומת הסטארט-אפ" הצליחו המחברים,
דן סינור ושאול זינגר, להרחיב את המודעות
העולמית לייחודיות של ישראל בפיתוח
טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך, ולהצביע על
התעצמותו של הגיבור הלאומי, שהפך למותג.
עם זאת, לצד פריחת הגיבור הלאומי בתעשיית
הסטארט-אפ אנו נחשפים גם להשלכות
חיוביות פחות. לנוכח הפערים החברתיים
וירידת הפריון מבינים רבים מאתנו שמדינה
אינה יכולה לבסס כלכלה יציבה ומאוזנת
על סטארט-אפים בלבד. היא חייבת תעשייה
יציבה עם יסודות חזקים. בעשרים השנים
האחרונות לא קמו בישראל תעשיות גלובליות
גדולות המקיימות מחקר, פיתוח, ייצור ושיווק
ומעסיקות מאות עובדים בכל חברה - בחברה
עצמה ובמעגל נותני השירותים. הבעיה מחייבת
התייחסות מערכתית ודיון בשאלה אם לא כדאי
לעודד ולטפח, לצד הגיבור הלאומי החדש,
גם בנייה של חברות גדולות ויצרניות העומדות
בזכות עצמן.
התפתחות של חברה מתחילה ברעיון, ממשיכה
בפיתוח טכנולוגי ובביסוס מודל עסקי, ומגיעה
להבשלה בהרחבת החדירה לשוק. הצלחת
החברה היא התבססותה כחברה גדולה.
המאמץ עצום וארוך, והסיכויים לכישלון עסקי
ממשיים. האפשרות לזכות ברווח מהיר ונטול
סיכון באמצעות מכירת החברה לחברה רב-
לאומית מהווה פיתוי גדול לנוכח האלטרנטיבה
- בניית חברה עסקית גדולה, המחייבת אורך
רוח וניהול מורכב יותר.
בזכות האקזיט
המצדדים באקזיטים מהירים טוענים שאין
להתערב ואין לקבוע תמהיל רצוי לחברות
סטארט-אפ ולחברות יציבות, שכן חלק
מהיזמים שמוֹכרים חברות יוזמים חברות
נוספות והופכים ליזמים סדרתיים, וחבל
לגרום להם לבנות חברה עסקית מלאה - מה
שאינו בתחום התמחותם. עוד הם טוענים כי
המכירה לחברות גלובליות גדולות פותחת
גישה לשווקים ומגדילה את סיכויי המסחור
הגלובלי, וכי החברות הגדולות שקונות את
חברות הסטארט-אפ ממשיכות להרחיב את
החברות בישראל, מקימות מרכזי מו"פ ותורמות
לתעסוקה. באחרונה אף נשמעים קולות של
"בואו נבנה מרכז לחדשנות עולמית ונהיה אור
לגויים בתחום החדשנות הגלובלית."
חסרונות הסטארט-אפ
מאידך גיסא, מצדדי טיפוח החברות יושבות-
הקבע טוענים כי אוכלוסיית היזמים ואנשי
הפיתוח המתקדם מוגבלת, ואינה אלא
שיעור קטן מהעובדים במשק. לדידם, חברות
סטארט-אפ אינן יציבות לטווח ארוך, ומביאות
לבריחת מוחות לחברות הגלובליות, ולפיכך
חיוני לפתח חברות עסקיות תחרותיות-גלובלית
כמודל יציב יותר לטווח הארוך. הם רואים
צורך וחשיבות במינוף ההצלחה הפנטסטית
של חברות חדשניות לבניית תעשייה רחבה
ויציבה, חדשנית וחזקה מבחינה עסקית.
מבחינתם, חדשנות היא יתרון לאומי המאפשר
גם אקזיטים וגם בניית מנוע צמיחה להגדלת
הפריון התעשייתי הירוד.
במפגש פורום מועדון ה-001 של בוגרי הטכניון
עלתה דילמה קשה זו לדיון פתוח, בהשתתפות
יזמים ישראלים ובוגרי המוסד. המסקנה
הגורפת היתה שיש צורך בהגדלת מספר
החברות הגדולות בישראל, שיצמחו מאותם
סטארט-אפים שהקימו הגיבורים הלאומיים
החדשים שלנו. היתה מחלוקת על מידת
ההתערבות הנחוצה מצד הממשלה, אך הוסכם
על שלושה צעדים מומלצים:
1. לעודד מוסדיים להשקיע ביצירת חברות
גדולות. הדבר יאפשר לחלק מהמיזמים
המצליחים להשיג מימון וזמן לבניית חברות
גדולות.
2. להשקיע בבניית תעשייה טכנולוגית
מתקדמת בפריפריה.
3. להרחיב את השקעות המדינה בחינוך
טכנולוגי בבתי הספר ובמוסדות להשכלה
הגבוהה.
בסיכומו של דבר, המסקנה הגורפת היא
שהגיבור הלאומי שלנו לא נעלם, אך הגיע
הזמן להעלותו כיתה.
גילי פורטונה, מנחה הפאנל המרכזי בארוע,
הוא ראש המרכז למצוינות תעשייתית במוסד
שמואל נאמן, והיה בעבר סמנכ"ל טבע.
לאחר
TheMarker
הכתבה התפרסמה ב-
כנס מועדון ה-001 בנושא "אקזיט, חברה
גדולה ופריון בעבודה - רצוי ומצוי"
הפאנל בהנחיית ד"ר פורטונה
ד"ר קירה רדינסקי ופרופסור פרץ לביא
The Marker
מירב ארלוזורוב, כתבת
חברי מועדון ה-001 בהרכב חלקי
דילמת
האקזיט
מאת גילי פורטונה
הבוגרים
ארגון
