מגזין הטכניון | אביב 2018

8 ה סכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל נחתם במהלך ביקור ראש הממשלה נתניהו בהודו. הקשר בין הטכניון והמכון ההודי ) נרקם IIST למדע החלל ולטכנולוגיות חלל ( בביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי . לאחרונה נפגשו 2017 בישראל בחודש יולי בטכניון ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר וסגן נשיא סוכנות החלל ההודית ס״ו שארמה. גם סגנית שגריר הודו בישראל, ד”ר אנג’ו קומר, ביקרה בטכניון. לדברי פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, “הכוונה היא לקדם שיתופי פעולה בין שני המוסדות אבל גם בין המוסדות האקדמיים לגורמים שונים בתעשייה. הודו חזקה מאוד בתחום השיגור, ובסוף השנה הנוכחית נשגר על גבי המשגר את ‘סמסון’ - להק של שלושה PSLV ההודי ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת לראשונה בהיסטוריה. אני מעריך שההסכם יאפשר לנו להתקדם IIST שנחתם עם ביעילות רבה יותר בהקשרים מחקריים ויישומיים כאלה.” המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות כאוניברסיטת 2007 חלל נוסד בהודו בשנת החלל הראשונה באסיה. מטרתו: הקניית השכלה איכותית בתחומי מדעי החלל וטכנולוגיות חלל לטובת תוכנית החלל ההודית. השותפות עם הטכניון מבוססת על פעילותו של מכון אשר לחקר החלל בטכניון ועל העובדה שהטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה שבמסגרתה פועלת פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. שיתוף הפעולה בין המוסדות יכלול מסלולים אקדמיים משותפים ופעילויות מחקר שבהם ישתתפוסטודנטיםוחבריסגלמשניהמוסדות וכן מדענים מסוכנות החלל ההודית. שני המוסדות יקיימו חילופי סטודנטים ופוסט- דוקטורנטים, יפתחו אפשרות לתואר אקדמי כפול (משני המוסדות) ויעודדו ביקורים הדדיים של מדענים משני המוסדות כמו גם שיחות וידאו. זאת בנוסף לשיתופי הפעולה שפותח ההסכם עם גורמים בסוכנות החלל ההודית ובתעשייה ההודית. חדשות צפוי שיגורו 2018 בסוף של להק הלוויינים “סמסון” על גבי משגר הודי הטכניון אירח את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בחלל שותפים נכון שילוב נובמבר ביקרו בטכניון חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בראשותו של ח”כ ד”ר אברהם נגוסה. בדברי הברכה לוועדה אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא כי “כבר בראשית דרכו החליט הטכניון לקבל חברי סגל וסטודנטים ללא קשר למוצאם ולאמונותיהם, והחלטה חוללה העלייה ממדינות ברית המועצות 90- זו לא השתנתה עד היום. בשנות ה , וחלק 25%- שינוי עצום גם בטכניון. מספר הסטודנטים זינק בתוך שנתיים ב מאותם סטודנטים עולים הם כיום חברי סגל.” דקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן תיאר את חוויותיו כסטודנט עולה מיוון: “הגעתי בלי לדעת מילה אחת בעברית, והסמסטר הראשון שלי 70- בתחילת שנות ה היה כישלון מוחלט. אבל הטכניון היה טוב אליי וכך השלמתי שלושה תארים. היום המערכת שלנו טובה אפילו יותר, עם סיוע פסיכולוגי, סיוע במעונות, תמיכה אקדמית ותמיכה כלכלית. המשימה שלנו היא תמיכה בחלש, כי אם לא נתמוך באדם החלש נפגע ברקמה של החברה הישראלית.” במסגרת הביקור התקיים פאנל ובו השתתפו שישה סטודנטים שסיפרו על חוויית הלימודים שלהם בטכניון, על האתגרים הגדולים ועל התמיכה המערכתית שהטכניון מעמיד לרשותם. הסטודנטים הם שי אביג, בן למשפחה אתיופית הלומד בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; יצחק אביאל, בן למשפחה אתיופית שלא ידע על הטכניון עד שפנו אליו מהעתודה, וכיום לומד בפקולטה להנדסת מכונות; שירלי קבדה, העומדת להתחיל תואר שני בהנדסת מכונות במסגרת תוכנית העתודה עתידים-ברקים; אלכסיי קצנר, שעלה לבדו מאוקראינה ועומד לסיים תואר ראשון בהנדסת מכונות; טל רומנסקי, שעלה לבדו מברזיל ולומד כיום בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון; וג’רמי אנסל מקנדה, הלומד בפקולטה להנדסת חשמל. ד”ר נגוסה הודה על ההזמנה לביקור בטכניון ואמר: “אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית. חינוך והשכלה הם כלים חיוניים להצלחה, וחשוב להקנות אותם גם לעולים החדשים. עולים שיקבלו כאן השכלה ראויה ירגישו שהם חלק מהמקום וגם יתרמו יותר לחברה.” בתמונה, מימין לשמאל: פרופ׳ בני נתן, הסטודנט אלכסיי קצנר, ח״כ יואל רזבוזוב, פרופ׳ אורית חזן וד״ר אברהם נגוסה ב