" א נ ש י ם
ת ו ר מ י ם
ל א נ ש י ם "
פ ר ו פ ס ו ר פ ר ץ ל ב י א
ס י י ם ת ק ו פ ה ר ב ת
ה י ש ג י ם כ ס ג ן ה נ ש י א
ל ק ש ר י ח ו ץ ו פ י ת ו ח
מ ש א ב י ם
"אנשים תורמים לאנשים". זו מסקנתו
העיקרית של פרופסור פרץ לביא,
המסכם שבע שנים אינטנסיביות ופוריות
כסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח
משאבים. במרוצת שנים אלה הצליחו
הוא ונשיא הטכניון, פרופסור יצחק
אפלויג, לגייס סכום חסר תקדים של
006 מיליון דולר.
"זו הייתה תקופה מרתקת", אומר
פרופסור לביא. "הייתה לי הזדמנות
נדירה לפגוש ולהכיר אנשים שלא יכולתי
להכירם קודם - אנשים שמקדישים את
חייהם למען הזולת ממקומם בראש
הפירמידה הכלכלית. ואין זו מליצה -
הם באמת ובתמים נותנים מכספם
ומזמנם כדי לעזור לאנשים אחרים".
עם התובנה הזו, שאנשים תורמים
לאנשים ולאו דווקא למוסדות או
לאירגונים, ואף לא לרעיון, שם פרופסור
לביא דגש על משלחות סטודנטים לחו"ל,
בעיקר לארה"ב, על "ניצול" חברי סגל
הנמצאים בחו"ל תקופות ארוכות או
קצרות ועל פיתוח מתמיד של מרכז
המבקרים על שם קולר )"חלון הראווה
החשוב של הטכניון"(, המארח כ-000,7
אורחים מידי שנה.
"הצורה שבה חבר סגל מקבל את
האורחים – תקבע את החלטתם, אם
לתת וכמה לתת", הוא אומר. "לראות
אורח שבא לקולר ועם סיום ביקורו
מכריז על תרומה - זה אחד הדברים
שחימם לי את הלב בעבודתי".
הוא מספר על תורם ששבא לארץ, עשה
"מסע הכירות" בשבע אוניברסיטאות
המחקר, ישב אצלו בחדר ואמר בפשטות:
"התאהבתי בטכניון". לדעת פרופסור
לביא, האיש היקר הזה התאהב באנשים
שפגש, לא בכרי הדשא, בנוף הקסום או
במעבדות המשוכללות. "הוא התאהב
בנו, באנשים, באווירה המיוחדת של
הטכניון", מדגיש פרופסור לביא. "ואנחנו,
בטכניון, יודעים ליצור קשר אנושי בין
Planned
האנשים. למשל, משלחת ה-
של אגודת דורשי הטכניון
Giving
(. זו משלחת של עורכי דין
ATS
בארה"ב )
או רואי חשבון המייעצים ללקוחותיהם
למי לתרום. מדובר במשלחות קטנות
עם השפעה עצומה, שהבנתי את
חשיבותן רק לאחר שנכנסתי לתפקידי".
למסקנתו השניה של פרופסור לביא הוא
קורא "אמנות הנתינה". והוא מסביר:
"התורם לא נותן רק תרומה כספית. הוא
נותן, עם הצ'ק, גם רעיונות, רגשות וחזון.
והוא מצפה שהצד השני, מקבל התרומה,
יעריך זאת. דן כהאן לא רק תרם, בעיצומו
של המשבר הכלכלי העולמי, תרומת
ענק לבניין החדש של הפקולטה להנדסת
מכונות. הוא נתן גם חזון של פקולטה
חדשה להנדסת מכונות, משודרגת, והוא
מצפה שהפקולטה לא רק תבנה בנין,
אלא תיישם גם את חזונו. והנרי טאוב
שתרם לקליטת חברי סגל מצטינים, אכן
מצפה שניקלוט את הטובים ביותר. והוא
אכן מלווה את התכנית בצורה צמודה
ומקבל דיווח על כל חבר סגל חדש
שניקלט בתכניתו. לדברים האלה אתה
צריך להיות קשוב בדו"חות שלך, בהיזון
החוזר שאתה נותן לתורם. בזה הטכניון
טוב".
ATS
טוב וה-
מסקנתו השלישית של פרופסור לביא
היא הסבלנות. "נדיר הסיפוק המיידי
בתחום הזה", הוא אומר. "לורי לוקיי,
שתרם בתום ביקורו בטכניון כ-03 מיליון
דולר למרכז הבינתחומי למדעי החיים
וההנדסה - הוא יוצא הדופן. לפעמים
רק הסגן השני או השלישי לקשרי ציבור
קוטף את הפירות של העץ שנטעו
קודמיו בתפקיד. אסור, בשום פנים ואופן,
להפסיק לטפח את הקשרים שטווה
קודמך, ואף זה שהקדים את קודמך.
תרומתו הנדיבה של אירווין ג'ייקובס
לבית הספר ללימודי מוסמכים, הייתה
פרי עבודה שנמשכה ארבע שנים על
ידי פרופסור אפלויג".
ø˙Ï„†˙˜ȯˆ̂†˙ÈÂÂÁ
"לא, אבל פעם אחת אני טרקתי את
הדלת. כאשר הייתי דיקן הפקולטה
לרפואה פגשתי תורם שביקש לתרום
למלחמה במחלת הסוכרת. אבל עמדותיו
הפוליטיות היו כל כך קיצוניות, שבשלב
מסויים חתכתי את שיחתנו ואמרתי לו:
'תהום פעורה בינינו'. והוא השיב: 'אם
כך, אתרום למוסד אחר'. אמרתי לו שכל
עוד התרומה תגיע למדינת ישראל, זה
בסדר מבחינתי".
ריאיון זה מתקיים בעיצומו של "צונאמי
כלכלי" השוטף את העולם. מה, לדעתך,
תהיה השפעתו על התרומות לטכניון?
"בקרתי בארה"ב בעיצומו של המשבר.
נסעתי לשם בתחושה שאחזור מדוכא.
להפתעתי ולשמחתי זה לא קרה. רוב
האנשים עמם נפגשתי היו אופטימיים.
כספים רבים מגיעים מקרנות, שאולי
עשו פחות אבל לא יפסיקו לתרום. יתכן,
עם זאת, שפריסת התרומות תהיה
ארוכה יותר ותימשך שנים. נשארתי
אופטימי".
ולא ניתן לסיים את הראיון מבלי
להתייחס לתרמית מיידוף. האם היא
פגעה בטכניון? "מיידוף גרם נזק אדיר.
מלבד הנזק הישיר של איבוד כספים
שהושקעו בקרנות של מיידוף על ידי
, ישנם תורמים של
ATS
-
הטכניון וה
הטכניון כמו גם מוסדות אחרים שאיבדו
סכומים ניכרים.
"קשה לי להבין מה היו מניעיו של האיש
הזה שפגע בכל כך הרבה אנשים. עם
ATS
-
זאת, אני משוכנע שהטכניון וה
הוא
ATS
ידעו להתגבר על המשבר. ה-
אירגון מקצועי לעילא ולעילא, ותומכיו
מסורים מאין כמוהם. בעבודה משותפת
נצליח לעשות זאת."
47...,18,19,20,21,22,23,24,25,26,27 7,8,9,10,11,12,13,14,15,16,...1