מגזין הטכניון | סתיו 2019

42 ארכיטקטורה א יתמר רוזנזפט, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פיתח תוכנית להחזרת החשכה הלילית למגורים בעיר. התוכנית “זכויות חושך” הוצגה בתערוכת עבודות הגמר המוצגת בפקולטה. “זכויות חושך” נולדה ממצוקתו האישית של רוזנזפט, המתגורר בתל אביב וסובל מהאור שמשאירה בלילה שכנתו ממול. לדבריו, “כבר הציעו לי לסגור את התריס במקום להתרגז, אבל זה לא נראה לי הגיוני. כפי שהחוק מגן עלינו מרעש מוגזם בשעות הלילה, זכותנו לקבל הגנה גם מתאורה שתוקפת אותנו במרחב הפרטי.” לדברי רוזנזפט, “כיום ברור שהתאורה פוגעת באיכות השינה. למרות זאת, מלבד כמה ערים - מודיעין, נתניה ותל אביב - הרשויות אינן מגינות עלינו מנזקי התאורה. המשימה שלי היא החזרת החושך למרחב המגורים.” רוזנזפט פיתח תוכנית המציבה את הסלון במרכז הבית ולא בהיקפו ומשנה באופן דרמטי את דפוסי התאורה ברחוב. העבודה הוצגה כאמור במסגרת אירוע ההגשות סטודנטים 95 השנתי, שבו הוצגו השנה פרויקטים של בארבעה נושאים בארכיטקטורה: ארכיטקטורה פרואקטיבית, מרחב תודעה וקיימות, טכנולוגיה מחוללת (הנדסה, פרט וחומר) והמורשת הבנויה, ובנושא אחד באדריכלות נוף: סוגיות במרחב הנופי .100 המצטופף בישראל לקראת ישראל במסגרת האירוע התקיימה הרצאתו של פרופ’ אמריטוס מארק וויגלי, היסטוריון ותאורטיקן החוקר את הממשקים שבין ארכיטקטורה, אומנות, פילוסופיה, תרבות וטכנולוגיה, שהיה דקאן בית הספר לתארים מתקדמים באדריכלות באוניברסיטת קולומביה. ביום השני של האירוע התקיים רצף הרצאות והוצגו בו שישה פרויקטים נבחרים ונערך דיון פתוח בפורמט “פצ’ה קוצ’ה”. ברצף ההרצאות הוצגה עבודתו של רוזנזפט “זכויות חושך” וחמש עבודות אחרות: לובנא עסאף הציגה את “מאחורי דלתיים סגורות”, עבודה העוסקת באלימות נגד נשים בחברה הערבית בישראל. לדבריה, “כמחצית מהתלונות על אלימות הם מהחברה הערבית, אף ששיעור הערבים באוכלוסייה בישראל . המתודולוגיה שפיתחתי יוצרת סביבת הגנה 20% הוא העב ו דה “זכ ו י ות החושך” הוצגה גם תאורה היא רעש