≥∂
‰È˙˘ÏÙ·†ÌÈ„ÂÓÈφÂÓÈÈÒ
את הלימודים הם החלו בשנת 3491, כשהבריטים עדיין שלטו בארץ. הם
היו צעירים חדורי רוח ציונית, שהגיעו לפלשתינה ממדינות העולם השונות
- חלקם ללא הורים, ורבים מהם יתומים שאיבדו את משפחותיהם בשואה.
אלו הם בוגרי מחזור כ' של הטכניון, שקיימו את בחינות ההסמכה לקבלת
הדיפלומה ב-03 בנובמבר 7491 - יום לאחר החלטת האומות המאוחדות
על הקמת מדינת ישראל, החלטה ששטפה את הארץ בפרץ שמחה שארך
שעות ספורות בלבד. אחריו פרצה מלחמת העצמאות, והם גויסו להגנת
היישוב בתפקידים שונים.
טקס חלוקת התעודות התקיים ב-9 במרץ 9491, לאחר שנה במהלכה
היה הטכניון סגור רוב הזמן. בטקס, במעמד מנהל הטכניון ד"ר שלמה
קפלנסקי והרמטכ"ל רב-אלוף יעקב דורי, שנבחר כעבור שנתיים לתפקיד
נשיא הטכניון, הוקראו שמותיהם של 54 סטודנטים מהטכניון ו-52
מתלמידי ביה"ס בסמ"ת, שנפלו על הגנת המולדת.
‰È„Ó‰†Ï˘†‰¯ÂÙÈÒ
בחודש מרץ 7002 התקיים במרכז המבקרים ע"ש קולר כנס המחזור של
בוגרי תש"ח - בוגרים שסיפור חייהם הוא סיפורה של המדינה. קשה היה
לדעת מי מתרגש יותר באירוע - האורחים או מארחיהם. "מעט מאוד
מוסדות בעולם יכולים להתגאות בבוגרי מחזור ה-06," בירך את הנוכחים
סגן הנשיא לפיתוח משאבים וקשרי חוץ, פרופסור פרץ לביא. "זכות
גדולה נפלה בחלקנו לארח אתכם."
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הודה בגלוי: "אני באמת מתרגש.
אנו רואים פה את דור החלוצים. במידה רבה אתם האנשים שקבעו את
דרכו של המוסד למסורת של מצויינות ולמעמד של מוסד מוביל בעולם,
הקשור בטבורו לעשייה אמיתית, הנדסית וטכנולוגית. כיום פועלות
בטכניון 81 פקולטות. בזמנכם פעלו כאן רק חמש: הנדסה בנאית,
ארכיטקטורה, מכונות, כימיה וחשמל.
"בזמנכם לא היו תארי מגיסטר, דוקטורט, או מאסטר, שאותם התחלנו
ÌÈÙÂ˜Ò†È˘Â†Ú„Ó†¨˙ÂÂȈ†∫Á¢˘˙†È¯‚·†Ï˘†¯ÂÊÁÓ‰†ÒÎ
לחלק רק משנת 1591. כיום, מתוך כ-31 אלף סטודנטים, כ-%04 לומדים לתארים
גבוהים. בנוסף להישגים המדעיים, למוסד הזה היו הישגים אדירים בהצעדת
ישראל קדימה. אחד מבני המחזור שלכם, עוזיה גליל, הוא אבי ההיי-טק הישראלי
וממייסדי אלרון, אלסינט ואלביט. יושב פה גם דוד עזריאלי, ששינה את הרגלי
הקניות שלנו מאז החליט לחזור מקנדה.
"הטכניון נתקל כיום בקשיים רבים, מאז הקטינה המדינה במידה קשה את
תמיכתה במוסדות להשכלה גבוהה, אולם בעזרת ידידינו בעולם ובישראל אנו
מצליחים להתגבר על כך. בשנה האחרונה גייס הטכניון כסף רב לפרויקטים
גדולים, בהם מרכז הננו-טכנולוגיה, ולחיזוק הקשר בין מדעי החיים, ההנדסה
והרפואה".
הנשיא הודה לדוד עזריאלי על תרומתו בסך מיליון דולר לפקולטה לארכיטקטורה
ובינוי ערים.
Ú„Ó·†ÌÈ˘„Á†ÌÈÁÂ˙ÈÙ
לאחר דברי הברכה זכו הבוגרים לשתי הרצאות מרתקות על פיתוחים חדשים
במדע. ד"ר דניאלה רווה, בוגרת הפקולטה לאווירונוטיקה, סקרה חידושים
בתעופה, בהם כלי טייס לא מאויישים ומיקרו כלי טייס. פרופסור ליאור גפשטיין,
בוגר הפקולטה לרפואה, הציג את הפיתוחים האחרונים בתחומי המחקר של
תאי גזע והנדסת רקמות, ואת שימושיהם במיפוי החשמלי והמכני של הלב.
"הטכניון היה ונשאר משפחה עבורי," אמר האדריכל ואיש העסקים דוד עזריאלי,
שחגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-58. "הגעתי לארץ ישראל באמצע מלחמת
העולם השנייה, ללא הורי - שנותרו בפולניה ומאוחר יותר נרצחו באושוויץ.
למעשה הייתי די בודד. עבורי ועבור יתר החברים שהגיעו מפולין, עצם הקבלה
לטכניון היתה הישג בפני עצמו. הלימודים נתנו לנו את התחושה שעשינו
משהו ממשי בחיים. קיבלתי פה את ההזדמנות ללמוד, אבל הטכניון היה עבורי
גם בית.
"זו היתה תקופה קשה, ללא הנחות או מלגות. התפרנסנו מכל מה שאפשר.
כסטודנט עבדתי במעבדות של הצבא הבריטי, בתיקון רכיבים של טנקים