סטודנטים
29
בשני ממדים בלבד, אפילו
כשמדובר בטופוגרפיה הררית. מי
שמעיין בתוכניות הפיתוח השונות
של חיפה מגלה שכולן מתייחסות
להר כאילו הוא מישור, כאילו מדובר
בעיר שטוחה כמו תל אביב. במילים
אחרות, השפה האדריכלית שבויה
בקונספט הדו-ממדי, ומה שאני
מציע זה לעבור לתלת-ממד: לחפור
לעומק הקרקע (022 מטר) וכך
ר תעבורתי. חשוב לציין
ּ
ָ
ב
ְ
ח
ַ
ליצור מ
שמעבר לפונקציה התחבורתית יווצר
כאן מרחב קיום רווחיף שיהפוך את
ההצעה לישימה.
מדוע זה חשוב?
נתחיל מההיבט התחבורתי. חיפה
היא עיר מפוצלת, ושלושת החלקים
שלה - צפון, דרום ורכס הכרמל -
מנותקים כמעט לחלוטין זה מזה.
בשנים האחרונות חוברו הצפון
והדרום, סוף סוף, באמצעות מנהרות
הכרמל; אבל החלק השלישי,
הכרמל עצמו, כאילו נשכח. כשאתה
חי על הכרמל, כמוני, אתה מרגיש
את זה היטב בפקקים האיומים
שבין הכרמל לעיר התחתית. המצב
הנוכחי מבודד את הכרמל ואינו
מאפשר תנועה ממנו לשאר חלקי
העיר, בעיקר לדרומהּ.
אז יש כאן עניין אישי?
"בהחלט. כתושב חיפה, המתגורר
בקרבת ציר מוריה, יש לי יחס אישי
לרחוב הזה. אני צורך באופן יום-יומי
את השירותים באזור, ולצערי - גם
את הפקקים. ברור לי שאם לא
תתחולל מהפכה בתחום התחבורה,
Haifa Breaks
גרושקו פיתח את
במסגרת סטודיו פרויקט הגמר
Ground
בפקולטה. הסטודיו, לדברי המנחים, הוא
"מעבדה לפיתוח גישות עדכניות ורעננות
בתפקוד בנוף הפיזי, החברתי, האקולוגי
והחברתי הסובב אותנו."
פרופסור יהודה קלעי, דיקן הפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים, מסביר כי
"פרויקט הגמר בפקולטה הוא עבודה
משמעותית מאוד, המהווה את 'כרטיס
הביקור' של הסטודנט בעולם העבודה. זהו
פרויקט גדול יחסית, בסדר גודל אורבני,
והוא כולל תזה."
הפרויקטים האלה מדמים את "העולם
האמיתי"?
באופן חלקי. בסופו של דבר, זו ההזדמנות
האחרונה של הסטודנטים 'להתפרע' לפני
שיהיו כפופים לאילוצים של שוק, תקציב
ופוליטיקה. לכן אנחנו מעודדים מעוף
ודמיון ופוטרים את הסטודנט ממגבלות
תקציב, ואכן - אפשר לראות בתערוכה
עבודות יותר רעיוניות ומופשטות.
אבל בסופו של דבר הם יצטרכו לבנות
בניינים.
ברור לנו שכל סטודנט שיוצא מכאן
יודע לבנות בניין - בשלב הזה אנחנו
כבר לא צריכים לבדוק את זה - אבל
אנחנו מצפים מהם להרבה יותר מזה.
ארכיטקטורה היא לא רק פונקציה
כלכלית ופיזית, אלא גם מעשה אמנותי
ותרבותי. לכן לא קוראים עליה בעיתונות
הכלכלית (אלא אם הפרויקט נכשל) אלא
ב'גלריה'.
אנשים טסים מכל העולם כדי לראות
את מגדל אייפל לא בגלל הפונקציונליות
שלו. אנשים מתפעלים ממוזיאון תל אביב,
הכנסת ובית המשפט העליון בגלל שאר
הרוח - וזה מה שאנחנו משתדלים לטפח
בסטודנטים במהלך הלימודים."
למה נועד תהליך השיפוט בהגשת
העבודות?
המטרה היא לתת לסטודנטים במה
מקצועית להציג בה את הפרויקטים
שלהם. לשיפוט מגיעים אדריכלים מכל
הארץ. זה לא מתמטיקה - יש הרבה
שיקולים שנכנסים לתהליך ההערכה. יש
ויכוח, שהוא חלק מתהליך הלימוד, וזה
חשוב.
לסקירת הפרויקטים בעיתונות:
צעד אחרון לפני
העולם האמיתי
המשך בעמוד הבא
