Page 23 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
חוקרים בטכניון הצליחו ליצור לראשונה רקמת
סחוס מחוץ לגוף האדם. החוקרים, פרופסור יוסף
מזרחי וד"ר דרור סליקטר, בנו מכשיר חדשני -
ביו-ריאקטור היוצר גירויים מכניים הבונים את
הריקמה.
"הבסיס הוא פולימר, המשמש כפיגום שלתוכו
אנו שותלים את התאים", מסביר פרופסור מזרחי,
ראש הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
"הפולימר מתמצק ומאפשר העברת עומסים
מכניים לתא, המתחיל לייצר חלבון אשר ברבות
הימים יחליף את ה'פיגום הפולימרי' שיתכלה".
ד"ר דרור סליקטר מוסיף כי ה"פיגום" מתוכנן
להתכלות על ידי הדינמיקה של יצירת החלבון.
Û‚φıÂÁÓ†ÒÂÁÒ†˙Ó˜¯†˙¯ÈˆÈ†∫‰¢‡¯Ï
ÔÂÈÎË·†‰·†¯˘‡†È˘„Á†¯Â˘‡È¯≠ÂÈ·†˙ÂÚˆÓ‡·†‰¯ˆÂȆ‰Ó˜¯‰
"ה'פיגום' נהפך למיותר כאשר נוצר החלבון",
הוא מסביר.
המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם ד"ר ג'ניפר
אליסיף, מאוניברסיטת ג'והנס הופקינס בארה"ב,
אשר הצליחה לגדל תאי גזע עובריים ברקמה
אצל עזים, באופן המדמה התפתחות של תאי
עצם.
"אנחנו רוצים לכוון את התא הבסיסי,
הפרימיטיבי, להתפתח כתא סחוס או תא עצם",
מסביר פרופסור מזרחי. "אנו חוקרים אם קיימים
תנאים סביבתיים הגורמים לתא הזה להתמיין
לתא סחוס או לתא עצם".
חוקרי הטכניון מבהירים כי כושר ההתחדשות
של רקמת סחוס, במקרה של נזקים או שחיקה,
הינו קטן ולמעשה כמעט אפסי. זוהי הסיבה
שאחוז כה גבוה באוכלוסייה סובל מכאבי גב
או מכאבי פרקים.
הטכניקה: פיגום מתכלה. הביו-ריאקטור הייעודי
(Sleep Apnoeaי דום נשימה בשינה )ֵהסיכון למוות בחול
גבוה בקרב גברים צעירים בני 02-92 פי 01 משיעורו בכלל
האוכלוסייה. כך עולה ממחקר שערך פרופסור פרץ לביא
במעבדה לחקר דום נשימה בשינה ע"ש לויד ריגלר בטכניון,
. European Respiratory Journal והתפרסם בכתב העת
דום נשימה בשינה הינו תופעה שכיחה ומוכרת, הקיימת
בקרב יותר מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה, ומתבטאת
בהפסקות נשימה של עשר שניות ומעלה, לפחות חמש
פעמים בשעה. על אף שרבות מאותן הפסקות נשימה אינן
מורגשות אצל הסובלים מהן, אנשים אלה נמצאים בסיכון
מוגבר ללקות במחלות לב וכלי דם, בעיקר לחץ דם גבוה.
"המחקר הזה מרתק ומפתיע כאחד", אמר פרופסור לביא.
"חולים מבוגרים יותר סובלים ממספר רב יותר של גורמי
סיכון, בעיקר אלו הקשורים ללב ולמערכת הדם, ולכן ניתן
היה לצפות שהתמותה היחסית תגדל עם הגיל. בפועל, שיעור
התמותה דווקא פוחת עם הגיל. מכך ניתן לשער כי חולים
בדום נשימה מפתחים מנגנון כלשהו, שעדיין אינו ברור די
צרכו, המגן על המערכת הקרדיו-וסקולרית.
"משמעות התוצאות היא שדרוש שינוי דרסטי בגישה לאבחון
התסמונת. חולים נוהגים ללכת לרופא רק כאשר מופיעים
הסימפטומים הקשורים לדום נשימה )ישנוניות, תשישות,
נחירות(, בדרך כלל בסביבות גיל חמישים. עכשיו אנחנו
יודעים שנכון יותר לנקוט בדיקות יזומות של דום נשימה
בקרב קבוצות בסיכון גבוה - גברים מתחת לגיל שלושים
שהינם שמנים במיוחד, סובלים מלחץ דם גבוה, או בעלי
היסטוריה משפחתית המצדיקה זאת".
∫‰È˘·†‰ÓÈ˘†Ì„
‰Â·‚†ÔÂÎÈÒ·†ÌȯÈÚˆ
≤≥
ÚÈÈÒφÈ¢چ E†ÔÈÓËÈÂ
˙¯ÎÂÒ‰†ÈÏÂÁÓ†¥∞• -Ï
למרות מחקרים חדשים, אשר הראו כי שימוש בכמות גדולה של
מקושר לעליה בסיכון הכולל למוות, לפחות קבוצה אחת E ויטמין
עשויה להרוויח משמעותית מאותו ויטמין. כ-%04 מחולי הסוכרת
עשויים להפחית את הסיכון להתקף לב ולתמותה ממחלות לב על
.E ידי נטילת תוספים המכילים ויטמין
ממצאים אלו התגלו במחקר שבוצע בטכניון ואשר פורסם בגיליון
.Diabetes Care נובמבר 4002 של כתב העת
צוות המחקר, בראשות ד"ר אנדרו לוי מהפקולטה לרפואה ע"ש
heptoglobinרפפורט, הוכיח בעבר כי סוכרת הקשורה בהפטוגלובין )
- סוג מסוים של חלבון בדם( מגבירה את הסבירות לתמותה ממחלות
לב בשיעור המבהיל של %005. המחקר הנוכחי מראה כי כאשר חולי
סוכרת מסוג מסוים - כאלו שבדמם ישנו הפטוגלובין מסוג 2-2 -
יכולים להפחית בקלות את שיעור הסיכון ללקות בהתקף לב ב-%34,
ואת הסיכון למות ב-%55. זאת על ידי נטילת 004 יחידות בינלאומיות
על בסיס יומי. E של ויטמין
הפטוגלובין מסוג 2-2 נמצא בדמם של כ-%04 מכלל חולי הסוכרת.
שאר החולים - בעלי הפטוגלובין מסוג 1-1 או 2-1 - אינם מושפעים
.E )בהיבט של סיכון להתקף לב( מטיפול בויטמין
כעת מתוכנן בצפון הארץ מחקר חוֹמש רחב היקף, שבו ישתתפו
כאלפיים חולי סוכרת עם הפטוגלובין מסוג 2-2. "אם יאשש המחקר
את הממצאים שלנו יהיו לכך השלכות מפליגות על בריאות הציבור.
עשויה לשמש דרך בטוחה וזולה להפחתת הסבירות E נטילת ויטמין
ללקות בהתקף לב או למות מסיבות הקשורות במערכת הקרדיו-
וסקולרית", אמר ד"ר לוי.
המחקר החדש ממומן על ידי הטכניון ועל ידי קרן קנדי-לי. ד"ר לוי
הוא אחד מבעליו של פטנט לבדיקת דם המנבאת סבירות למחלת
לב סוכרתית לפי סוג הפטוגלובין.