±∏
"פעם הציונות היתה חקלאות. היום היא משהו
אחר. מבחינתי, לעשות ציונות זאת אומרת
להבטיח שהנכדים של הילדים שלי יחיו במדינה
חזקה, בחברה חזקה עם כלכלה חזקה".
מריאנו פטסינסקי מרבה להשתמש במילה
"ציונות" - בלי למצמץ ובלי להתנצל. הציונות
היא הכוח שהניע כמה מההחלטות הגורליות
בחייו, וביניהן העליה לישראל. "אבל חשוב להבין
שזה לא נגמר בעליה. השאלה היא מה עושים
אחרי שעולים".
"הקריירה הציונית" של מריאנו התחילה כבר
בילדותו. כשהיה בן שש הראה מריאנו לסבתו
ציור של דגל ישראל והבטיח לה שיהיה קצין
בצה"ל. בגיל 21 כבר היה מדריך בקהילה
היהודית; בגיל 81 היה סגן נשיא ארגון
הסטודנטים הציונים בדרום אמריקה; ובתחילת
שנות התשעים השתתף בקונגרס הציוני הל"ב
ובקונגרס היהודי העולמי.
"אבל הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
ב-2991 היה נקודת המפנה, מבחינתי. הפיגוע
גרם לי להבין שעלי לבחור בין תמיכה-מרחוק
בישראל לבין עליה וחיים במדינה שמאפשרת
לתושביה להגן על עצמם".
¯ÂÁ‡Ï†ÏÎ˙҉φÈÏ·
מצבה הכלכלי המצוין של המשפחה דווקא
הקשה על ההחלטה, אבל פטסינסקי החליט
לעלות, ועשה זאת לבדו. "במדרגות של נמל
התעופה בבואנוס-איירס לא הסתכלתי לאחור.
ידעתי שאני הולך לחיים חדשים שבהם בחרתי".
אחרי לימודים באולפן בקיבוץ גן שמואל,
התחלה של מכינה בטכניון ולימודים
באוניברסיטת בר אילן באה שביתת
האוניברסיטאות הגדולה של 4991, שאותה
פירש פטסינסקי כאות שעליו לעזוב את
האוניברסיטה ולהתגייס. באותה שנה עלו
לישראל הוריו ואחותו.
אחרי שהיה קצין תחזוקה, סמ"פ מפקדה
בגבעתי ושימש בכמה תפקידים נוספים
השתחרר פטסינסקי מן הצבא והחל ללמוד
לתואר ראשון בכלכלה בתל אביב. במהלך
ובמקביל
ECI
לימודיו עבד במשרה מלאה ב-
- כשומר לילה במיון בבית החולים איכילוב.
, עד
ECI
אחרי הלימודים הוא המשיך לעבוד ב-
ש"נשאב" משם על ידי בנק אינווסטק, שם הפך
עד מהרה למנהל צוות בתחום הפקטורינג )מונח
שיוסבר בהמשך(.
ÔÂÈΈ‡˜Â„
לפני שנתיים החליט הבנק לשלוח את
פטסינסקי ללימודי תואר שני, והוא בחר
של הטכניון בשלוחת תל
MBA
בתוכנית ה-
אביב, שבה הוא לומד עד היום. "האמת היא
שהמיקום - מרכז דימול על גבול רמת גן תל
אביב - היה שיקול חשוב, וכמוהו ריכוז הלימודים
ביום אחד. בנוסף רציתי מאוד שיהיה גם דגש
טכנולוגי, ואת זה הטכניון יודע כמובן לתת.
של פרופסור שיזף עזר
e-business
קורס ה-
לי מאוד להבין מה זה טכנולוגיה, ובזכות הידע
בחברה שלנו.
IT
הזה אני מטפל בתכנון תחום ה-
"אצל פרופסור פייגנבאום למדתי מהי חשיבה
אסטרטגית - ידע שהוא חיוני לדעתי לכל מנהל.
למעשה, 08 אחוז מההחלטות שלי הן החלטות
אסטרטגיות. בנוסף למדתי המון על ניתוח
צרכים, ניהול מו"מ, תכנון הגידול בחברה,
ונושאים רבים אחרים.
"הסטודנטים בתוכנית באים ממקומות שונים
ומתחומים שונים. יש כאן פוטנציאל אדיר
להכרויות עסקיות ולנטוורקינג".
פטסינסקי יודע על מה הוא מדבר. בתוכנית
הוא הכיר את ליאור נצר )ראו בעמוד
MBA
ה-
הבא(, בדיוק בתקופה שבה החלו המגעים
למכירת אינווסטק, הבנק שבו עבד. "חשבתי
על כיוון יותר עצמאי, וליאור הפגיש אותי עם
¨˙ÂÂȈ
ıÓˆÓφÈÏ·
ȇ¯˘‡‰†˙˜ÂˆÓ†˙‡†¯Â˙ÙφÌÏÂÁ†È˜ÒÈÒËن‡ȯÓ
ÌÈÈÂÈ·‰Â†ÌÈ˘‰†ÌȘÒÚ‰†Ï˘
עו"ד מיכה אבני בקרן ג'רוזלם גלובל ונצ'רס.
המפגש הזה הוליד את חברת פנינסולה".
חברת פנינסולה הינה חברת פקטורינג - מושג
שאינו מוכר בישראל בשל מיעוטן של החברות
בתחום זה. זוהי לשון המעטה, שכן אם לדייק,
עד להקמתה של פנינסולה עסקו רק שתי חברות
בישראל בפקטורינג. בשנת 3002 גלגל שוק
הפקטורינג בישראל עיסקאות בהיקף 052 מיליון
דולר, לעומת 5.2 מיליארד דולר )קפריסין( ו-541
מיליארד דולר )ארה"ב(.
הבעיה שאותה בא הפקטורינג לפתור היא בעיית
תזרים המזומנים, הנובעת מכך שבשעה שהעסק
מעניק ללקוחותיו אשראי ארוך טווח )כ-09 יום
בממוצע, כיום(, הוא אינו יכול לקחת לעצמו
אשראי כזה בהוצאותיו )שכר, תשלום לספקים
וכיו"ב(. "חברת הפקטורינג מעניקה לעסק מימון",
מסביר פטסינסקי. "אני קונה את הזכויות על
החובות של החייבים ונותן לעסק, במזומן, %08
מהתמורה. כך אני פותר לבעל העסק את בעיית
האי ודאות )האם ומתי יקבל את הכסף( וגם
את בעיית הגבייה, הגוזלת נתח ניכר מזמנם
של מנהלי חברות קטנות ובינוניות".
ככלל, בעלי העסקים החייבים כסף רוצים לשלם.
פטסינסקי מאמין בכל לבו בהנחה הזו, העשויה
להרים כמה גבות ישראליות. "כן, כמעט כולם
רוצים לשלם, ובמרבית המקרים, תקשורת נכונה
מביאה לתשלום החוב. זה התפקיד שלנו".
ͯˆ‰†Ìچτ‚Ï
במשרדי פנינסולה שותים קפה בכוסות פלסטיק
ומקווים שמחר יגיעו הכיסאות שהזמינו. "זו
הפילוסופיה שלנו", אומר פטסינסקי. "לגדול
עם הצורך. אין טעם שנקים כאן משרד מפואר
עם עשרים עובדים לפני שנפח העבודה יצדיק
את זה. ברגע שאראה שאני לא מצליח לצאת
מהמשרד לפני שלוש בבוקר, אבין שאני צריך
עובד נוסף".
‰ „ È Á È † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
קפה בכוסות פלסטיק.
מריאנו פטסינסקי