¥±
±π¥µ≠±π¥¥†ÌÈ˘‰Ó
ÔÂÈÎˉ†È¯‚·†ÒΆ∫‰˘†∂∞†È·†˙¯ÎÊ
כ-06 שנה עברו מאז סיימו את לימודיהם בוגרי הטכניון בשנים 4491
ו-5491 וגם השנה, בפגישת המחזור ה-21 במספר, התכנסו הבוגרים
ממקומות שונים בארץ ובעולם, על מנת לפגוש את חבריהם ללימודים
ולהתעדכן בנעשה בטכניון. כנס המחזור, שנערך השנה במרכז המבקרים
על שם קולר, הוא המשכה של מסורת ארוכת שנים, אותה ייסדו בוגרי
5491. מיום סיום לימודיהם נפגשים הבוגרים אחת לחמש שנים ואינם
מחמיצים אף פגישה. השנה הצטרפו לכנס גם חבריהם שסיימו את
לימודיהם בטכניון בשנת 4491.
לכבוד האירוע המשמח הגיע סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים,
פרופסור פרץ לביא, שהודה בפני המשתתפים שאירועים מסוג זה הינם
המיוחדים ביותר בעיניו מתוקף תפקידו, וכי זהו כבוד גדול עבורו לפגוש
אנשים שלמדו בטכניון לפני שנים רבות, שנבחנו במרתף הקטן של הבנין
ההסטורי בשיפולי הכרמל והם אלו בעצם שהיו מבין מעצבי דמותה של
המדינה בתחילת דרכה. פרופסור לביא הזכיר לנוכחים שהם למדו בטכניון
בדיוק בעת נקודת המפנה בתולדותיו, כאשר בן גוריון החליט שבניין
הטכניון בהדר אינו גדול מספיק ושיש לבנות את קרית הטכניון בנוה שאנן.
לסיום חלק זה של המפגש הוקרן בפני הבוגרים סרט קצר על זכייתם של
פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרן צ'חנובר בפרס נובל בכימיה.
לאחר הפתיחה המרשימה התכנסו המשתתפים לתמונת המחזור
המסורתית ואחריה סעודת רעים נינוחה. רק בהמשך הועלו הזיכרונות
על המרצים והחוויות שעברו בטכניון. לאה גרינברג סיפרה כיצד קיבלה
הוראה מההגנה לצאת לקורס למדריכות לנשק קל. כשחזרה מהקורס,
שזופה, סיפרה לאחד מהמרצים שהשתזפה במהלך סקי בלבנון. לרווחתה
הביט בה המרצה ואמר: "אכן, רואים שהיית בסקי"...
בין בוגרי המחזור בכנס היה השר לשעבר פרופסור
יובל נאמן. פרופסור נאמן סיפר שאת לימודיו
בגימנסיה הוא סיים בגיל 51, ומאחר שלא ניתן
היה להתקבל לטכניון לפני גיל 61 הוא נאלץ
להמתין שנה לפני שהתחיל את לימודיו.
הפעילות הפוליטית הראשונה שלו היתה דווקא
בזמן לימודיו בטכניון, כשבבחירות שנה ד' נבחר
ליו"ר אגודת הסטודנטים. כחלק מפעילותם ייסדו
הוא וחבריו ברית שכללה אנשי לח"י, אצ"ל והגנה.
פרופסורר נאמן ציין כי הוא שמח שהטכניון עשה
כברת דרך כה ארוכה ומרשימה מאז למד בו, והביע
את שביעות רצונו מזכייתם של שני מדעני הטכניון
בפרס נובל. "אני שמח שהיום שמים דגש בטכניון
גם על המדע הבסיסי ולא רק על השימושי", אמר.
"בזמני זה לא היה כך".
בהתייחסות לאיום האיראני אמר פרופסור נאמן:
"הבעיה עם המוסלמים הפונדמנטליסטים היא
שהם יכולים להאמין שמחכה להם גן עדן, ולכן
בעלותם על נשק גרעיני מסוכנת יותר מאחזקת
נשק כזה בעולם המערבי, שבו בדרך כלל יכולת
ההרתעה היא שמונעת מלחמות".
בגילוי לב אמר כי הוא פחות אופטימי היום לגבי
עתיד המדינה משהיה בעבר, משום שהוא סבור
שהיום אנו לא מנצלים את המשאבים שלנו בצורה
מספקת. "דברים גדולים חדלנו לעשות. פעם, בתור
מדינה צעירה, הטינו את הירדן. היום השרים פועלים
לטווח קצר, כל אחד למשך הקדנציה שלו בלבד".
±π¥µ†˙ÂÂÎÓ†˙Ò„‰†¯‚·†
-
†ÔÓ‡†Ï·ÂȆ¯ÂÒÙ¯Ù
ͯ„†ÈÂȈ
בגיל 51 התגייס נאמן לשורות ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד
†∫˙ȇ·ˆ†‰¯Èȯ˜
גדוד, כקצין המבצעים של תל אביב וכסגן מפקד גדוד 15 בחטיבת גבעתי. אחר כך מונה לראש
ענף מבצעים תחת פיקודו של יצחק רבין, ראש מחלקת המבצעים.
בסוף 4591, לאחר הדחת ראש אמ"ן בנימין ג'יבלי בעקבות "העסק הביש", מילא נאמן בפועל את
מקומו לזמן מה, ואחר המשיך כסגנו של יהושפט הרכבי. במהלך מבצע קדש ריכז את התיאום
הצבאי עם בריטניה וצרפת. לאחר מכן היה אחראי על הקשר עם הכורדים בעיראק ועם קהילות
יהודיות בארצות האסלאם. ב-8591 מונה לנספח צה"ל בלונדון, והתמסר ללימודים לדוקטורט
בפיזיקה. בשנת 1691 השתחרר מצה"ל. בתום מלחמת יום הכיפורים שימש שוב ראש אמ"ן בפועל
לזמן קצר, בעקבות הדחתו של אלי זעירא. בנוסף עסק בבדיקת מחדלי המודיעין במלחמה. בשנות
השבעים שימש כיועץ לשמעון פרס במשרד הביטחון.
בסוף שנות החמישים התפנה נאמן למחקר מדעי. הוא למד לדוקטורט באוניברסיטת
†∫˙ÈÚ„Ó†˙ÂÏÈÚÙ
לונדון. מנחהו היה הפיזיקאי הפקיסטני עבדו סלאם, לימים חתן פרס נובל.
הישגו המדעי הגדול של נאמן הוא בזיהוי עקרונות סימטריה בסיסיים העומדים ביסוד עולם
החלקיקים האלמנטריים. הוא הראה שניתן להסביר את קיומם ותכונותיהם של החלקיקים
התת-אטומיים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטריה . בפרט, הוא הראה איך הפרוטון
והנייטרון הם חלק משמינייה של באריונים שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה
במקביל למארי גל מן, שכינה את החלקיקים העומדים בבסיס המודל בשם קווארקים. אחרי גילוי
)ב-4691(, שקיומו ותכונותיו נחזו על ידי המודל של גל-מן ונאמן, זכה גל-מן לבדו בפרס
Ω
חלקיק
נובל לפיזיקה לשנת 9691 על מודל זה, על אף שעבודתם נעשתה במקביל ובאופן בלתי תלוי.
נאמן הוא ממייסדי החוג לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים
לשנת 9691. בשנים 1791-5791 כיהן כנשיא אוניברסיטת תל אביב.
כבר ב-2591 היה נאמן חבר בוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1691 מונה למנהל
†∫Èχ¯˘È‰†ÔÈÚ¯‚‰Â†ÔÓ‡
מדעי בכור בנחל שורק, ולאחר מכן שימש כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית.