Page 6 - מגזין הטכניון | קיץ 2005

∂
ד"ר דגנית דנינו, מדענית צעירה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, חוקרת
מטריות ייחודיות המשמשות במדעי החיים והביוטכנולוגיה.-ומאפיינת מערכות ננו
במחקריה היא משתמשת בטכנולוגיה חדשנית של מיקרוסקופיית אלקטרונים
חודרת.
טכנולוגיה זו מותאמת במיוחד לחקר מערכות ביולוגיות והיא מבוססת על
הקפאה מהירה של מערכות נוזליות לטמפרטורות נמוכות. שיטה מודרנית זו
קיימת במספר קטן של מעבדות ומרכזי מחקר בעולם. מרכז המיקרוסקופיה
בטכניון, שהוא מהמובילים בתחום זה בעולם, רכש לאחרונה מיקרוסקופ
אלקטרונים חודר, חדיש ביותר, המהווה את כלי המחקר המרכזי של ד"ר דנינו.
˜È„ӆÈχÂÊȆÔÂÈÙ‡
מטרים לשחרור תרופות ומרכיבי מזון.-ד"ר דנינו חוקרת בין היתר "נשאים" ננו
"למבנים בגודל ננו-מטרי פוטנציאל גבוה להגדלת הזמינות הביולוגית של
החומרים הפעילים הכלואים, ולשחרור ממוקד שלהם", היא אומרת. יצירת מבנים
מטרים פונקציונליים דורשת איפיון ויזואלי מדויק, המתאפשר רק באמצעות-ננו
מיקרוסקופ אלקטרונים חדיש כדוגמת זה שנרכש באחרונה. בעזרת המיקרוסקופ
נחשפים פרטים ספציפיים של הנשא הננו-מטרי: גודל, צורה, התארגנות מרחבית
ומיקום החומר הפעיל בתוך הנשא. מהם ניתן ללמוד גם על האינטראקציות
הקיימות בין החומר הפעיל והנשא שלו, ובין הנשא לסביבתו הביולוגית. באמצעות
טכנולוגיה ייחודית זו מסוגלת ד"ר דנינו גם לתת מענה למנגנוני פעולה מורכבים
הקשורים במבנה חלבונים ופעילותם בתא.
לדברי ד"ר דנינו, ההתמקדות ברמה הננו-מטרית הכרחית כיוון שהיא משקפת
את האלמנטים הבסיסיים שהבנתם חיונית לחקר תפקוד המערכות ברמות
הגדלים הגבוהות יותר.
ד"ר דנינו השלימה את כל תאריה האקדמיים בטכניון, בפקולטה להנדסה כימית,
עד (NIH) ובמשך שנתיים עסקה במחקר במכון האמריקאי הלאומי לבריאות
לחזרתה לארץ בשנת 2002. היא נשואה לתעשיין ואם לארבעה ילדים )"ילד נולד
בכל שלב בקריירה האקדמית שלי", היא צוחקת(. לדעתה, הקמת מכון ראסל
ברי היא אכן אירוע חשוב ביותר בחיי הטכניון, ו"מכאן אפשר לפרוץ קדימה".
   ‰ † Ô Ó Ê
לפני כשנתיים הלך פרופסור ניר טסלר מהפקולטה
להנדסת חשמל למחסן הטכני שליד הבריכה. בצד
הדרך עמדו ושוחחו פרופסור יואב אישן מהפקולטה
לכימיה ופרופסור גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה.
"ניר, יש לנו שאלה אליך", פנו אליו.
פרופסור טסלר נעצר ושמע מהשנים על רעיון שהם
מגלגלים. "זה נראה לי", פסק לאחר מחשבה קצרה.
כך נולדה חברת "פפטרוניקס".
שלושת חוקרי הטכניון, שהצליחו ליצור במעבדה
מוליכים למחצה אורגניים חדשים על בסיס השלד
הפפטידי )חלבונים מלאכותיים(, מאמינים כי פריצת
דרך זו תאפשר ליצור בעתיד חומרים אורגניים
באיכות אלקטרונית. הטכניון הוציא על כך פטנט
ונתן רישיון לחברה הישראלית לפתח את המוצר.
החוקרים רתמו את הגישה של הטבע לייצור חלבונים,
שהם פפטידים, מחומצות אמינו שהן אבני הבניין
שלהם, והשתמשו בה לייצור מוליכים למחצה
אורגניים חדשים במעבדתם. "שיתוף הפעולה בינינו
הוביל למבט חדש על שטח הכימיה - דרך עיניו של
מהנדס חשמל", אומר פרופסור טסלר; ופרופסור
אישן מוסיף: "נראה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לתכנן
ולבנות חומרים אורגניים בעלי פעילות אלקטרונית
על ידי קביעת רצף אבני הבניין השונות בפפטיד".
השלושה מאמינים שיוכלו לייצר חומרים מדויקים
מאוד, ברמות ניקיון המתאימות לעולם
האלקטרוניקה. לדעתם הסיליקון לא ייעלם, אבל
הצגים הקיימים היום, כולל אלה השטוחים, ייעלמו.
במקומם יבואו מסכים דקיקים וגמישים, הניתנים
לקיפול, עם איכויות צבע ותצוגה מדהימות.
גם מחקר זה הוא חלק מפעילות מכון ראסל ברי
למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון, והפרופסורים
טסלר ואישן הם חברים פעילים במרכז
הננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל.
"אנחנו לוקחים חומרים בצורה של אבקות, ממיסים
אותם כך שהם הופכים לדיו לכל דבר ומהדיו הזה
אנחנו מכינים התקנים אלקטרוניים בצבעים שונים",
מפשט פרופסור טסלר את עבודתו. "לצבעים יש
חשיבות כי הם מרמזים איזה צבע ההתקנים יפלטו
אחר כך. התקנים רבים כאלה ייצרו מסך, ובסופו
של דבר זה יהיה העיתון האלקטרוני המתקפל או
הטלוויזיה המתקפלת שעל הקיר".
הוא מסכים כי עבודתו ועבודתה של מהנדסת
החומרים ד"ר גיטי פריי משלימות זו את זו. "היא
עובדת על כך מנקודת המבט של החומרים, ואני -
מנקודת המבט האלקטרונית", הוא אומר. "גיטי
הגיעה לקיימברידג' בדיוק כשאני עזבתי, וכבר שם
ראינו שאנו עובדים למעשה על דברים משלימים".
‰ÈÊÈÂÂÏˉ
˙ÏÙ˜˙Ó‰
∫¯„ÂÁ†ÌÈ¯˘χ†Ù˜Ò¯˜ÈÓ
ÌÈÈÈÚ·†NANO≠‰†˙‡†˙‡¯Ï
"לפרוץ קדימה". ד"ר דגנית דנינו