≥¥
השנה נערכה ב"מדעטק" ובטכניון האולימפידע
ה-91, בנושא "עולמות של תקשורת". האולימפידע
היא תחרות מדע שמטרתה לעודד בני נוער לעסוק
בנושאים מדעיים, ולאתר ולטפח מצוינות
מדעית-טכנולוגית. מדי שנה נרשמים לתחרות
אלפי תלמידים מכיתות ח'-ט', מכל רחבי הארץ,
מהם נבחרים להשתתף בסדנת הגמר כ-03 בני
נוער מצטיינים. במהלך הסדנה למדו המשתתפים
נושאים מדעיים נבחרים, התנסו בעבודה עצמית
במעבדות המוזיאון ובטכניון, השתתפו בהרצאות,
בנו דגמים, נפגשו עם מדענים ויצאו לסיורים
במתקני מחקר ותעשייה ברחבי הארץ. רוני וולר
מהמכון לחקר החלל הציג בפניהם את לווין
ה"טכסט" ויישומיו התקשורתיים.
כחלק מהפרויקט שקד צוות האולימפידע על
הכנת חידון הגמר הטלוויזיוני. החידון נערך בתום
הסדנה באולפני הטלוויזיה החינוכית, והשתתפו
בו שמונת התלמידים המצטיינים בסדנה.
למקום הראשון הגיע מיכאל ורורוק ממגדל
העמק. כל אחד משמונת המשתתפים שעלו לגמר
, מתנת המדעטק. 4
₪ 500
זכה בפרס כספי בסך
המקומות הראשונים זכו גם במלגת לימודים
מהטכניון.
במסגרת שיתוף הפעולה עם הטכניון לנו משתתפי
האולימפידע במעונות הטכניון. כמו כן הם נפגשו,
במרכז המבקרים ע"ש קולר בטכניון, עם פרופסור
אביב רוזן, משנה בכיר לנשיא הטכניון.
מפעל האולימפידע נתמך על ידי מינהל מדע
וטכנולוגיה במשרד החינוך, והשנה הוא נערך
בשיתוף פעולה עם חברת אורנג'.
∫ ≤ ∞ ∞ ∑ † Ú „ È Ù Ó È Ï Â ‡
˙ ¯ Â ˘ ˜ ˙ † Ï ˘ † ˙ Â Ó Ï Â Ú
ביום שלישי, 01 ביולי, התקיים במדעטק מפגש
בין ילדים לבין האסטרונאוט ניל ארמסטרונג.
ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, הגיע
לישראל במסגרת כנס שארגן "ישיר בית השקעות",
וביקורו בחיפה התאפשר בזכות שיתוף הפעולה
עם מדעטק. את ארמסטרונג אירחו במדעטק יו"ר
הוועד המנהל, מר ליאון רקנאטי; נשיא הטכניון,
פרופסור יצחק אפלויג; מנכ"ל מדעטק, פרופסור
יורם זבירין; וסמנכ"ל מדעטק, ד"ר רונן מיר.
ביקורם של ארמסטרונג ורעייתו במדעטק החל
על מדרגות המוזיאון, המשקיפות על הדקלים
שנטעו אלברט איינשטיין ורעייתו בעת ביקורם
בטכניון בשנת 3291, והמשיך באולם המבואה,
שם מוצגת התערוכה "אין מקום רחוק מדי..."
לזכרו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי
הראשון. בדרך אל אולם איינשטיין, שבו התקיים
המפגש, הספיקו ארמסטרונג ורעייתו לטעת
בעצמם עץ דקל סמוך לכניסה לאולם.
ארמסטרונג בן ה-77 התגלה כאדם נמרץ וחייכן,
ושיתף את הילדים - ילדים בגילאי ארבע עד
שבע-עשרה, דוברי עברית, אנגלית וערבית -
בחוויה הייחודית שחווה לפני 83 שנים. הוא ענה
בחן ובסבלנות לשאלות שהציגו לו.
על שאלתו של מתן אלתרמן בן ה-21, "מה בעצם
תרמה ההגעה לירח, ומדוע לא חזרו לשם מאז
2791?", השיב ארמסטרונג כי ההגעה לירח תרמה
רבות להבנה שלנו את מערכת השמש. הוא אף
ציין כי דוגמאות האבנים שהביא מהירח נמסרו
לאוניברסיטאות ומעבדות מחקר בכל רחבי
העולם, וחלק מהן נלמד ונבדק עד היום.
לגבי חלקה השני של השאלה ציין ארמסטרונג
את התוכנית שעליה הכריז הנשיא בוש, לפיה
תשוב ארצות הברית לירח עד שנת 0202, במטרה
להקים שם בסיס קבע שישמש תחנת יציאה
לטיסות חקר ארוכות-טווח. ארמסטרונג הוסיף
כי לדעתו עלינו להרחיב את נוכחותנו בחלל,
ולחקור את היקום. "בני האדם אינם כבולים
לכדור הארץ, ועלינו לדעת שבאפשרותנו לעזוב
את הכדור שעליו אנו חיים."
ארמסטרונג התייחס גם להבדלים בין הטיסות
של אז לטיסות היום: רכב החלל היה אז קטן
יותר, וכל אנשי הצוות נדרשו לדעת לבצע את
משימותיהם של כל האחרים. כיום, כשיש
מעבורות חלל גדולות יותר, אפשר לשגר לחלל
צוותים גדולים יותר, ולכל אחד בצוות התמחות
משלו: “אחד רופא, אחד פיזיקאי ואחר טייס."
כשנשאל על ידי ראמי שופאני בן ה-41 מנצרת
האם היה רוצה לשוב היום לירח קם ארמסטרונג
מכסאו, משך את שופאני אליו וסימן לו בידו כי
היה מוכן לחזור לשם בזה הרגע.
אולם את השאלה הטובה ביותר שאל מעריץ
אמיתי, אודי, שעשה את כל הדרך ממושב טל
שחר כדי לפגוש את ארמסטרונג בחיפה: “איך
הצלחת לחזור לשגרה, אחרי ההרפתקאות שלך
בחלל?” טייס החלל הוותיק חייך, נטל את ידו
של הילד ואמר: “יש אתגרים גדולים גם כאן על
כדור הארץ. יש בעיות חשובות לפתור והמצאות
שצריך לפתח. הייתי רוצה לחוות את העתיד
שיהיה לכם."
לילדים הנרגשים אולי לא חשוב אם ארמסטרונג
המציא את המשפט של המאה העשרים;
מבחינתם, האדם הראשון שדרך על אדמת הירח
היה ונשאר סופרסטאר.