Page 35 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

≥μ
Ô Â È  Î Ë ‰ † È ¯ ‚ Â · Ï † ¯ ˘ ˜ ‰ † ˙ Î ˘ Ï
איזו כוס נס קפה תהיה חמה יותר? זו שמזגתם לתוכה חלב מיד לאחר
שמולאה במים חמים, או זו שצעדתם איתה מהדלפק לשולחן כשהיא
מצטנננת מעט בדרך - ורק אז מזגתם לתוכה את החלב? זה היה
התרגיל שפרופסור חצרוני היה מציב בפני תלמידי שנה א' בפקולטה
להנדסת מכונות, לפני 03 שנה, כאשר היו מגיעים למעבדה בבניין
דנציגר. בכדי להתמודד עם האתגר צויד כל אחד מהסטודנטים
בתרמומטר באורך חצי מטר ונשלח לביתו להתחבטות עם הסוגייה.
זה אחד הזכרונות שעלו במפגש בוגרי הפקולטה להנדסת מכונות
)7791(. הנוכחים, רובם בוגרי מלחמת יום הכיפורים, עדיין זוכרים
היטב את השבת של 6 באוקטובר 3791 - רבים מהם גויסו מיד לקחת
חלק במלחמה.
בסיום המלחמה חזרו הסטודנטים אל ספסל הלימודים והתערבבו עם
תלמידי שנתונים אחרים. בארבע השנים הבאות הם נדדו בין חדרי
הרצאות ומעבדות, כשהם פוגשים בכל שיעור תלמידים שונים, עד
שהצליחו לסיים את התואר. ממרחק השנים משקפים הסיפורים של
אותה התקופה הלך רוח אפרורי: לימודים קשים, כמעט ללא הווי
סטודנטיאלי ראוי.
‰‚¯·Ó†˜ÈÊÁ‰Ï†ÈÏ·
"אני שייך לאלו שלא ידעו להחזיק מברגה ביד", נזכר פנחס כ"ץ.
"הטכניון של ימי לימודינו היה יבש. בחיפה לא היו פאבים או מקומות
Ô „ È Ú † Û Â Ò
˙ Â Ó È Ó ˙ ‰
˙ Â È ˘Ú˙· † ‰ „  · Ú † Ï Ú †  ÓÏ Á † ̉
Ì È ¯ Â Ù È Î‰ † Ì Â È † ˙ÓÁÏÓ † ∞ † ˙ Â È   ÁË·‰
Ì‰Ó † Ì È „ „  ·  † ¨ ̉ È „ Â Ó È Ï † ˙‡ † ‰˘· È ˘
® ‰ ˜ È ¯Ó‡Ó † ¨ Á ¯ · Â Ó © † ‚ È ˘‰ Ï †  Á È Ï ˆ ‰
Ò È Î ‰ † Ô Â ·˘ÁÓ † ∫ È   ¯Ë˜ Ï ‡ ‰ † ‡ Ï Ù‰ † ˙‡
Ò  ÎÓ † ˙ Â È Â Â Á † ∞ † H P 6 5 † ¨ Ì Ï Â Ú · † Ô Â ˘‡ ¯ ‰
˙    ÎÓ † ˙Ò„  ‰ Ï † ‰Ë Ï Â ˜ Ù · † ± π ∑ ∑ † È ¯ ‚  ·
בילוי. אם היתה בכיתה בת אחת, זה היה הרבה. חלמנו על סיום הלימודים
ועל היום שבו נתחיל לעבוד במקום מסודר. בתום הלימודים נחתי סוף
שבוע אחד, ומיד נקלטתי לעבודה ברפא"ל, שם אני עובד עד היום וגאה
על השתייכותי למערך הפיתוח."
סגן המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, בוגר הפקולטה )6691( פרופסור
זלמן פלמור, שימש עד לאחרונה דיקן הפקולטה. הוא סקר בפניה הנוכחי
את השינויים הרבים שעברו על הטכניון במהלך השנים. "בזמננו אנו, מחזור
לימודים היה של 001 סטודנטים ואילו כיום המספר כפול. ולמרות שציון
הסכם לקבלה הוא 28, מחצית מהמתקבלים לפקולטה מתקבלים על סמך
ציונים גבוהים שהיו מאפשרים להם להתקבל לכל פקולטה בטכניון. ואם
אצלכם למדו רק שתי בנות, הרי שכיום עלה שיעורן בפקולטה ל-%41, מתוך
כ-002,1 סטודנטים ומשתלמים."
בתום דבריו של פלמור נחשפו הבוגרים למצגת מרתקת - ד"ר אלון וולף
הציג את הפיתוחים האחרונים שאליהם הגיעה המעבדה לביו-רובוטיקה
וביו-מכניקה, שבראשה הוא עומד.
Ô¯Á‡†˜Áˆ˘†ÈÓ
בתום הערב זכו הבוגרים לארוחת ערב, לאחריה התקיים מפגש של העלאת
זכרונות. "מי זוכר את 'בירי-בירי', הלא הוא מוטי העתודאי?" שאל דוד
גולדשטיין. "זוכרים שצחקנו עליו, על כך שלא סיים את הלימודים? היום
הוא מיליונר ומתגורר בלונדון."
חיים רון התקשה להתאפק והתגאה בכך שהוא היה הסטודנט הראשון
, המחשבון הראשון בעולם, שנוצר בשנתHP65 שהסתובב בטכניון עם ה-
3791 ונחשב לפלא טכנולוגי. "קנו לי את זה בארה"ב במחיר של 024 דולר."
יהושע פישלר, שהיה אף הוא בין המאושרים, סיפר שהמחשבון שלו הוברח
לארץ, בשל המיסוי הגבוה. "המחשבון החליף את סרגלי החישוב המסורבלים
שסחבנו ממקום למקום," הוא נזכר. "כל כך התלהבתי ממנו, שבמבחן
הראשון ציינתי את כל 8 הספרות שהיו אחרי הנקודה - מה שגרם לכשלון
בבחינה."
רם גורה, המשמש כמנהל התפעול של "קוגניטננס", סיפר כיצד לפני עשר
שנים הצטרף לסטארט-אפ ותיכנן עם שותפיו לעבוד בכל יום עד 21 בלילה,
למשך שנתיים, עד להצלחה. בסיום דבריו סיפר כי "מאז עברו עשר שנים,
אבל אתמול קנו אותנו!"