4
הבא
הדור
גיבורי תרבות!
חנונים?
איך מתנהגות
רוחות
- 02 במאי חזרה הנבחרת הישראלית
מאולימפיאדת הפיזיקה של אסיה,
שהתקיימה בסינגפור. ראש המשלחת, ד"ר
אלי רז, מסביר כי האולימפיאדה האסיאתית,
או בשמה המלא 'האולימפיאדה הבינלאומית
לפיזיקה למדינות אסיה ואזור האוקיינוס השקט',
ה הרבה יותר מהאולימפיאדה הבינלאומית
ָ
קשׁ
העולמית, שכן כאן מרוכזות המדינות המובילות
בתחרויות הבינלאומיות - סין, הודו, סינגפור
ועוד. "ולמרות זאת חזרנו הפעם עם שתי
מדליות כסף, שלוש מדליות ארד ושלושה ציונים
לשבח."
הישג מרשים לננו-מדינה כמו ישראל.
בהחלט. תהליך האיתור והמיון שלנו נועד
לאתר תלמידים בעלי יכולת חשיבה טובה,
ותזכור שהמשלחת מונה שמונה תלמידים
מתוך כ-006,2 שהתחילו את התהליך בבתי
הספר. בנוסף, הם עוברים תירגול אינטנסיבי
מספטמבר ועד אפריל. וכמובן אסור לשכוח את
מערכת החינוך המצוינת.
סליחה?
מה שאתה שומע. למערכת החינוך הישראלית
יש יתרון חשוב מאוד: חופש המחשבה. לתלמיד
הישראלי, בניגוד לעמיתו בארה"ב ובמערב
אירופה, אין שום בעיה להתווכח עם המורה.
נכון שזה לפעמים מקשה על ההוראה, אבל
הדינמיקה הזאת פותחת את המחשבה ומעודדת
יצירתיות.
אבל איפה אנחנו ואיפה פינלנד...
פינלנד דווקא מפגרת אחרינו באולימפיאדות,
והיא לא היחידה. אנחנו מקדימים את רוב מערב
אירופה. בכלל, כאמור, המזרח הוא הכוח החזק
באולימפיאדות האלה היום. מהמערב בולטת רק
ארה"ב.
אתה רוצה להתווכח עם מבחני פיזה?
בהחלט. הפריזמה של מבחני פיזה צרה מאוד
- המבחנים האלה בודקים ידע ולא יצירתיות,
שהיא הערך החשוב באמת. כאן, בהכנות
לאולימפיאדות לפיזיקה, אנחנו מגלים שאין שום
קורלציה בין ציונים (שמודדים ידע) לבין הישגי
התלמידים בתחרויות (שקשורים ביצירתיות). לכן
אנחנו משקיעים הרבה מאוד בטיפוח חשיבה
יצירתית.
אז רגשי הנחיתות הישראלים לא מוצדקים?
רגשי הנחיתות נובעים מכך שהדיון הפומבי
משווה את ישראל לא למדינות אחרות אלא
למצב אוטופי - ובהשוואה למודל אוטופי אתה
אף פעם לא יכול לצאת טוב.
באולימפיאדה הזאת נבחנים התלמידים
המבריקים ביותר.
התלמידים האלה מבריקים באספקט היצירתי,
לאו דווקא מבחינת הידע. וכן - כי זה חלק
מטיפוח המצוינות במערכת החינוך.
נושא שיש עליו מחלוקות מרות.
נכון, אבל מערכת החינוך עברה לשמחתי
כברת דרך בעניין הזה. בעבר נהוג היה לומר
שאין הצדקה לטיפוח המצטיינים - הם כבר
ל ויסתדרו לבד. במהלך השנים
ֵ
קיבלו מתת-א
השתנתה התפיסה, וכיום ברור שההשקעה
בהם מוצדקת ומשתלמת, ואפילו מיטיבה עם
הלא-מצוינים.
בינינו, המשלחת הזאת מייצגת את ישראל
או את מדינת תל אביב?
התשובה פשוטה - השנה יצאה איתנו רק
תלמידה אחת מתל אביב, ודווקא הפריפריה
חזקה כאן: משגב, באר שבע, אשדוד.
איך אתה מסביר את זה?
פשוט מאוד: הכישרון נמצא בכל מקום -
במרכז ובפריפיה - אבל הפריפריה מתייחסת
למשקיענים לא כחנונים אלא כגיבורי תרבות.
כך הם נדחפים למצוינות וחלקם מגיעים אלינו.
במילים אחרות, ההצטיינות היא בעיקר עניין של
מוטיבציה, לא של כישרון.
המדליסטים החדשים הם אלישע
מודלבסקי (תיכון למדעים ואמנויות
ירושלים - מדליית כסף), גיא סגל
(הריאלי העברי חיפה - כסף), רעי
הניגמן (קהילתי משגב - ארד), גיא
יגב (מקיף ג' באר שבע - ארד), ורוני
פרומקין (מקיף ג' ע"ש רוגוזין אשדוד
- ארד). בציון לשבח זכו יונתן אהרוני
(עירוני א' מודיעין), יואב צפתי (התיכון
ליד האוניברסיטה ירושלים), וירדן רשתי
(עירוני ד' תל-אביב). כל אחד מהם
יקבל מילגה ללימודים בטכניון: ארבע
שנות לימוד לזוכים במדליית זהב,
שלוש לכסף, שנתיים לארד ושנה אחת
לזוכים בציון לשבח.
מלבד המתחרים כללה המשלחת
שלושה מדריכים: פבל רדזיוויליובסקי
(בוגר האולימפיאדה הבינלאומית,
6991), אסף רוזן (זכה במדליית זהב
באולימפיאדה הבינלאומית בשנת
1102), וראש המשלחת אלי רז, המכהן
כראש המחלקה לפיזיקה והנדסה
אופטית במכללה האקדמית להנדסה
אורט בראודה.
האולימפיאדה היא תחרות אישית,
המורכבת ממבחן תיאורטי וממבחן
מעבדה, שכל אחד מהם נמשך חמש
שעות. השנה עסקו השאלות במודל
פיזיקלי של התנהגות רוחות באזור
הטרופי והסוב-טרופי, בהתאבכות
אלקטרונים ובעקיפה של אור סביב
כוכבי ניטרונים או חורים שחורים
(עדשה גרביטציונית).
בתמונה: אלישע מודלבסקי מקבל
את מדליית הכסף
: המשלחת הישראלית
לא בידיים ריקות
חזרה מאולימפיאדת הפיזיקה של אסיה
ב
