Page 5 - מגזין הטכניון | חורף 2010

5 ˙¢„Á
כ נ ג ד ה ז ר ם
ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ה צ ל י ח
ה ט כ נ י ו ן ל ה פ ח י ת א ת
צ ר י כ ת ה ח ש מ ל ב - % 5 1
מהלך חלוצי שהוביל אגף בינוי
ותחזוקה צמצם ביותר מ-%51 את
צריכת החשמל בטכניון - חיסכון
של 3.2 מיליון שקלים בשנה.
בעקבות הצלחתו של הפיילוט,
שנערך בשלוש פקולטות )הנדסת
חשמל, מדעי המחשב ופיסיקה(
ונמשך כשנה, החליטה הנהלת
הטכניון להרחיב את המהלך לכלל
הפקולטות. החיסכון הצפוי: יותר
מ-5 מיליון ש“ח בשנה.
פרופסור יורם אבנימלך, המוביל
את הפרויקט, אמר כי ”אם כל
המדינה תלך בדרכנו ותשנה את
הרגלי הצריכה שלה, לא יהיה צורך
בתחנת הכוח הפחמית המזהמת
המתוכננת באשקלון.“
החיסכון בחשמל בפקולטות הושג
הודות להתקנת גלאים לכיבוי
אוטומטי של מערכות ולפעולות
הסברה שעשו חברי הסגל,
הסטודנטים והעובדים.
הנהגת מוני חשמל במעונות
הסטודנטים הממוזגים הביאה
לחיסכון של מיליון וחצי שקלים
נוספים.
ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ש ו ל ש
מק י מ י ם מכ ו ן ב י נ לא ו מ י NCKU הטכ נ י ו ן ו א ו נ י ב רס י טא ו ת נ י ו - י ו רק ו -
למד ע י ם ו טכ נ ו ל ו ג י ה ב ב י ו - רפ ו אה
המכ ו ן י פע ל ל פ י ת ו חם של מ ו צ ר י ם חדשנ י י ם בתח ו מ י הב י ו - רפ ו אה , הא י בח ו ן ו הב י ו - ה נ דסה
( בעירNCKUהאוניברסיטה הרפואית ניו-יורק בסירקוז, ניו יורק; הטכניון; ואוניברסיטת צ‘אנג קונג )
טיינאן שבטייוואן, הכריזו על ייסודו של מכון בינלאומי למדעים וטכנולוגיה של ביו-רפואה, שיקדם
את שיתוף הפעולה בין חוקרים משלוש היבשות ויאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשניים בתחומי
הביו-רפואה, האיבחון והביו-הנדסה לטיפול במחלות ולריפויין.
נשיאי שלושת המוסדות - דיוויד סמית מאוניברסיטת ניו-יורק, יצחק אפלויג מהטכניון ומייקל מינג
- חתמו על מזכר הבנות נרחב המתאר את אופן התמיכה בכל אחד מהגופים NCKUצ‘יאו לאי מ-
ביוזמה המחקרית, ואת ניהולו של הפן העסקי.
”כאוניברסיטת מחקר במאה העשרים ואחת, בעיקר אוניברסיטה עם נטייה חזקה למדעי החיים בשל
רמתו הגבוהה של בית הספר לרפואה שלנו ובתי החולים המסונפים אלינו, חובה עלינו לפתח שיתופי
. ”זו הסיבהNCKU פעולה ברי-קיימא עם בתי ספר לרפואה ביבשות אחרות,“ אמר מייקל לאי, נשיא
ועם הטכניון.“ Upstate גאה להשתתף בקונסורציום חשוב זה עם NCKUש-
נשיא אוניברסיטת ניו-יורק, דייוויד סמית, בירך על ייסודו של המכון, המסמל עידן חדש של שיתוף
פעולה מחקרי עולמי. ”שלושה גופים שונים המרוחקים זה מזה יאחדו כוחות במטרה לקדם תגליות
ופריצות דרך במדע הרפואה,“ הוא אמר. ”היחסים הללו פותחים את מעבדותינו בפני המדענים
המובילים בעולם.“
סטיבן גודמן, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת ניו-יורק, ישמש מנכ“ל המכון ויהיה אחראי לפעילויות
השוטפות. ועדת הייסוד שתוקם תכלול חוקרים מקרב חברי הסגל של שלושת המוסדות.
מדי שנה תיערך פגישה שמטרתה לקבוע למכון כיוונים ומטרות ארוכות טווח. המכון יצמח מתוך
שלושת המוסדות הללו, אך יחתור לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות נוספות ובתי ספר נוספים
לרפואה ברחבי העולם.
”ייסודו של מכון המחקר הזה, החוצה יבשות, מקרבת את שלושת המוסדות זה לזה בשם התגלית
המדעית,“ אמר גודמן. ”מטרת המכון היא לקשר בין בכירי המדענים בביולוגיה, בפיסיקה, במתמטיקה,
בהנדסה ובמדעי המחשב במטרה ליצור קבוצות בין-תחומיות שיפעלו לפתרון בעיות מהותית
בבריאות האדם והחברה.“
ברוך רפפורט, מגדולי התורמים לטכניון ולמחקר
הרפואי בישראל, הלך לעולמו ב-8 בינואר. נשיא
הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ספד לו בהלוויה
שנערכה בז‘נבה.
”על קיר חדר הכניסה למשרדו של ברוך בז‘נבה
תלויה כרזה גדולה ובה הזמנה לאירוע שבו הוצג בפני
הקהילה המדעית מחקר על האוביקויטין. הכרזה
תלויה שם מאז שנת 4891, עת התקיים האירוע
בטכניון. ברוך נהג במשך שנים להצביע עליה בפני
אורחיו הרבים, ולומר: על זה יקבלו הפרופסורים
אברהם הרשקו ואהרן צ‘חנובר, מהפקולטה לרפואה
של הטכניון, פרס נובל.
וכאשר הוא ורות קיבלו את ההודעה המשמחת על
הזכייה, בדרכם בכביש החוף מביתם בקיסריה, בערב
שמחת תורה, 4002, ברוך לא הופתע. כי איש החזון
הזה ידע בביטחה שחזונו יתגשם. הוא גם לא הופתע
מהמעמד המוביל שאליו הגיעה הפקולטה לרפואה
בטכניון, שהוא היה מאושיותיה ותרם לה רבות, לא
רק תרומות כספיות כי אם את כל כולו, במסירות,
באהבה אין קץ והעיקר - עם החזון, ההתלהבות
והאמונה שכל כך אפיינו אותו.
רות היקרה, לעיתים קרובות את מזכירה את דבריו
של ברוך בטקס הנחת אבן הפינה לפקולטה: ”עוד
תראו, יום אחד נקבל פרס נובל“. ואכן, כאשר צעדו
שני חוקרינו הנפלאים על מדרגות האולם המפואר
בשטוקהולם, ישבתם שם, את וברוך, והרגשתם,
בצדק, שחלק נכבד לכם בהישג האדיר הזה.
ברוך נולד בחיפה, לימיםהקיםאתהמשטרההצבאית
וכמשפטן הקים גם את הפרקליטות הצבאית ואף
שימש שופט צבאי. ישראל נותרה בלבו גם כאשר
היה לאיש העולם הגדול ועשה חייל בעסקים חובקי
עולם, בתחומי הבנקאות, הספנות והנפט. בצד
עסקיו מעולם לא הזניח את פעילותו ההתנדבותית.
קרן אינטר-מאריטיים שהקים מתמקדת בתמיכה
מתמשכת בתחומי החינוך, הבריאות ויוזמות
מדעיות. מכון המחקר הרפואי והפקולטה לרפואה
של הטכניון, כמו גם מאיו קליניק ברוצ‘סטר, ארה“ב,
מבטאים את מחויבתו ואת מסירותו הרבה למחקר
רפואי שיקדם את האנושות ואת רווחתם, בריאותם
ואיכות חייהם של בני האדם.
אבל לברוך היה חזון גדול שלא הספיק להגשימו: הוא
קיווה כי הפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רות
וברוך רפפורט – יהיו למרכז לימודי רפואה ותמיכה
איזורית לכל ארצות המזרח התיכון. הוא קיווה כי
קשריו הרבים עם ארצות ערב יסייעו בבניית נתיב
השלום הזה. הוא שאף לכך כי החוקרים הישראלים
ידריכו עמיתים מארצות ערב ויסייעו להם להקים
מכוני מחקר מפוארים, כמו מכון רפפורט שלנו.
רות היקרה, הבנות היקרות עירית, ורד, שושנה ונוגה,
הנכדים והנינים וכל בני שבט רפפורט המפואר – כולנו
יודעים את גודל האבידה. מכאן נבטיח לך, ברוך
יקירנו, כי כולנו נמשיך בדרכך ונשתדל להגשים את
חזונך הגדול.
תודה על כל שעשית למעננו ולמען כה רבים ברחבי
העולם, תודה על שליווית אותנו לאורך כברת דרך
כה ארוכה ועל שהתווית לנו את הדרך. נמשיך בדרכך
ונזכור אותך לעד.“