Page 12 - מגזין הטכניון | חורף 2010

"אמנות בשואה" הוא שמו של הקורס שמעבירה במחלקה ד"ר פנינה רוזנברג, חוקרת ייצוגי השואה בתחומי האמנות
ובאתרי הנצחה.
ד"ר רוזנברג עוסקת כבר שנים רבות באמנות השואה ובעיצוב זכר השואה באמנות בת זמננו ובמרחבים הציבוריים.
במסגרת הדוקטורט שלה )המחלקה להסטוריה, אוניברסיטת חיפה(, היא חקרה את האמנות הוויזואלית במחנות המעבר
בצרפת. בקורס שהיא מעבירה בטכניון היא מעלה היבטים שונים של האמנות שנוצרה בתקופת השואה המשקפת, בין
השאר, את התמודדות הנשים במחנות ובגטאות, כפי שעולה מיצירותיהן של האמניות הכלואות, יצירות של ילדים
וכאלו שנועדו לילדים, קומיקס והומור, לצד התמודדות של אמנים בני זמננו עם פרק אפל זה בהיסטוריה.
"לאמנות היהודית בתקופת השואה אספקטים ייחודיים משלה," מסבירה ד"ר רוזנברג. "חשוב לראות אותה גם בהקשר
של השקפת העולם הנאצית, שבה מתקיימת דואליות בין תפיסת האמנות כאמצעי תעמולה מרכזי וכלי חשוב בעיצוב
דעת הקהל, לבין הדרתה של 'האמנות המנוונת' ובכללה, כמובן, האמנות היהודית הראויה להשמדה.
"גם באמנות שנוצרה בעולם המחנות התקיימה דואליות, אך שונה. אמנם האמנות נתפסה גם כאמצעי מחאה,
אבל האמנים החילו על עצמם, לא אחת, צנזורה עצמית. כתוצאה מכך נוצרה במקרים רבים יצירה מרומזת
ומורכבת ש'החביאה' את המחאה בתוכה. אמנים שלא עשו כך, אלא הציגו את האמת במערומיה, שילמו לא
אחת בחייהם, כפי שקרה למשל בטרזין."
אחד האמנים המרתקים בתקופת השואה, היא אומרת, הוא פליקס נוסבאום, יליד העיר אוסנברוק )גרמניה(.
אביו של פליקס היה פטריוט יהודי-גרמני, שנלחם במלחמת העולם הראשונה בצבא הגרמני, ועם עליית
הנאצים אולץ לוותר על חברותו בארגון ותיקי המלחמה. בדברי הפרידה שלו מהארגון אמר, בין השאר: "אם
יקראוני שוב אל הדגל, עומד אני מוכן ומזומן." לימים ישכתב פליקס בנו את המשפט הזה כך: "אם יקראוני
שוב אל הדגל, אני עורק, ודווקא למרחקים."
ב-5391 החליט פליקס, ששהה באיטליה, שלא לשוב לגרמניה, ונסע לצרפת וממנה לבלגיה. ב-0491 הוא נאסר,
ולאחר שחרורו חי במחבוא בבריסל והמשיך לצייר, ציורים שבטאו את הפחד ואת תחושת הנרדפות.
חששותיו ופחדיו התאמתו. בעקבות הלשנה שולחו האמן ורעייתו לאושוויץ, שם נספו - כשבאותו מחנה מוות
באו אל קצם גם חייהם של הוריו ורבים מבני משפחתו.
"האדריכל דניאל ליבסקינד, שקיבל השנה תואר ד"ר כבוד מהטכניון, בנה באוסנברוק את 'בית פליקס
נוסבאום'," אומרת ד"ר רוזנברג. "ליבסקינד הצליח, ברגישות רבה, לבטא את רוחו של נוסבאום באמצעות
הארכיטקטורה המיוחדת של המוזיאון. המבנה, שהוא "מוזיאון ללא מוצא", בנוי כמסדרון אחד מקיף, המשקף
את התסכול וחוסר התקווה שמאפיינים את ציוריו של נוסבאום."
ד"ר דפנה צמחוני למדה במגמה המזרחית בבית
הספר הריאלי, קיבלה תואר ראשון ותואר שני בערבית
ובהסטוריה של המזרח התיכון )האוניברסיטה העברית(,
ואחריהם דוקטוראט בבית הספר ללימודי המזרח
ואפריקה )אוניברסיטת לונדון(. כיום היא עוסקת במגוון
רחב של נושאים הקשורים למזרח התיכון - לאומיות,
דת ומיעוטים; חברה ומודרניזציה; השפה הערבית;
וגם, איך לא, הסכסוך הישראלי-ערבי. מחקריה בתחום
המיעוטים במזרח התיכון הקנו לה פרסום עולמי,
כולל העולם הערבי. היא מוזמנת תדירות להרצאות
ולכינוסים בינלאומיים, וחוקרים ועיתונאים מרחבי
העולם פונים אליה כבר סמכא בנושאים אלה. השנה
הוזמנה ד"ר צמחוני להיות פרופסור אורח באוניברסיטת
שבבוסטון. אחת המטרות המרכזיות NORTHEASTERN
להזמנתה היא ללמד את המזרח התיכון בצורה מאוזנת
ולהתחיל תכנית אקדמית ללמודי מדינת ישראל.
בקורסים שלה היא עושה שימוש בחומרים מגוונים
ואקטואליים, כגון סרטים דוקומנטריים מערוץ אל
ג'זירה. "לקורסים שלי בטכניון מגיעים סטודנטים
מכל מיני פקולטות ותחומים,” היא אומרת. ”אחד
ה א ו ר י י נ ט צ י ה ה א ו ר י י נ ט ל י ת
ד"ר דפנה צמחוני
‰ËÏÂ˜Ù Ï˘ ‰¯ÂÙÈÒ 12
האספקטים המעניינים בקורסים האלה הוא כמובן המפגש
בין יהודים וערבים סביב חומרים הנוגעים להוויה היהודית-
ערבית באזור. השאיפה שלי היא תמיד לעודד את הדיון, אבל
לדאוג לכך שהדיון יתבסס על ידע ולא על סיסמאות ודעות
קדומות. לשם כך אני מלמדת את הסטודנטים להבחין בין
עמדות, עובדות ופרשנות של עובדות. לפעמים זה קשה
במיוחד, כמו בתקופות פוליטיות מתוחות, כפי שהיה לא
מזמן בעת מבצע 'עופרת יצוקה', אבל אסור לוותר.“
גם ברמה הפוליטית מאמינה ד"ר צמחוני בהשכלה, בדיונים
מבוססי-עובדות ובפתיחות כמפתח להידברות. "ברור לי
שהפעילות האינטלקטואלית והאקדמית כמו גם נוכחות
הנוצרים בגדה המערבית הם מה שמונע ממנה להפוך
לעזה שנייה," היא אומרת. היא מאמינה שגם נוכחות
נשית מהווה גורם ממתן, ומברכת בהקשר זה על הגידול
באוכלוסיית הסטודנטיות בטכניון. ”אין לי ספק שלתהליך
הזה יש השפעה ממתנת, שמרככת את העימותים ומאפשרת
דיון יותר רגוע ושקול - בקורסים שלי ובכל מסגרת אחרת."
מיעוטים במזרח התיכון מעניינים אותה מאוד - יהודים,
נוצרים, מוסלמים. "חשוב לראות את התמונה בכללותה, וגם
להבין את נקודת הראות של הצדדים האחרים.“
א מ נ ו ת ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה : מ ח א ה ו צ נ ז ו ר ה ע צ מ י ת
Courtesy of the Felix-Nussbaum-Haus, Osnabruck
ד “ ר פ נ י נ ה ר ו ז נ ב ר ג
ב י ת פ ל י ק ס נ ו ס ב א ו ם ,
מ ב ט מ ב פ נ י ם